sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:301

נשמר לנו עד היום התאור הקלאסי ... בסיפור מן המאה ה 19 של פייר לוטי על דייגי "איסלאנד . " כנראה , שכל ידיעות הגברת שטרומף בעניני דייג באו לה מסיפורו של פייר לוטי . אילמלא מאות אלפי הלירות שבוזבזו על סמך "מומחיותה" של הגברת שטרומף , אפשר היד . להתייחס לכל הפרשה הזאת כאל בדיחה . מאמרה "בישוב הדייגים" אסור היה לו לראות אור לעולם . אך לא היה איש שיקום וימחה בידה . יתירה מזו : אף פעלו לפי עצתה . ואמנם , במקום לפנות לטובי הדייגים בעולם ולמומחים היחידים בדייג במים עמוקים במימי ארץ ישראל — כוונתי לדייגים האיטלקים — ולהזמינם לעזור לנו בפיתוחו של ענף הדייג העברי , הובאו לארץ דייגים גרמנים ואנגלים וסקנדינבים , שלא ידעו ולא כלום על השיטות המקובלות בדייג הים תיכוני , ומאליו מובן , כי המפעלים שסמכו על שרותם של דייגים אלה , פשטו את הרגל . ביולי 1937 רכשה חברת "נחשון" בעזרת המחלקה הימית של הסוכנות ספינתי דייג איטלקית ישנה . היתה זו ספינה מפרשית מוטורית מצויירת במנוע של 30 כוחות סוס . שמה האיטלקי "וספינה" הוסב ל"סנפיר . " היא לא התאימה לתפקידה . המנוע היה ישן והתקלקל לעתים קרובות . ימי עבודה רבים הלכו לאיבוד בגלל הצורך בבדק המנוע . במקום להעלות עליה דייגים או ימאים העסיקו בה פועלי נמל . שלא כדעתה של גוסטח שטרומף הוזמן דייג איטלקי להדריך את צוות "סנפיר , " אך נבצר מידו להפוך אח הספינה לספינת אימונים וכמכשיר לדייג מסחרי בעת ובעונה אחת . בנובמבר 1938 נרכשה על ידי "נחשון" ספינת דייג נוספת — "פלד" — ונמסרה לרשות חברי קיבוץ "שדות ים" בקיסריה . אך בשני המקרים לא עלו הנסיונות יפה והביאו להפסדים . ,, פלד" היתה הספינה הראשונה , הבנויה מפלדה ולה מנוע בעל 60 כוחות סוס . גם על ספינה זו שירתו שני מלחים מוסמכים . דייג איטלקי , מדריך לדייג , ור"ח פלגי , מבוגרי בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה . אך ניהול הדייג נמצא בידיהם ועל כן היו התוצאות עגומות . על תוצאות הדייג בשתי הספינות דלעיל " ) סנפיר" ו"פלד ( " הננו יכולים לדון מהעובדה , שלפני הצטרפות הספינות לפעולה , הסתכם הדייג העברי בארץ ישראל ( בשנת ( 1938 בסך של 22 טון , ואילו בשנת הצטרפות "סנפיר" ו"פלד" לדייג העברי ירדה כמות הדגה שניצודה ( בשנת ( 1939 ל 20 טון ! וזה לעומת 1816 הטון שהעלו ברשתותיהם הדייגים הלא יהודים ( בעיקר הדייגים האיטלקים . ( בשנת 1940 לא היה היה איפוא כל דייג בארץ ישראל ראוי לשמו . הוא נשא אופי של נסיונות חובבים , שעלו בהון , בעמל וביזע רבים . הדייגים העברים המקצועיים הראשונים לדייג עמוק בעצם אותם הימים התרוצצו בארץ המומחים היחידים לדייג עמוק בים התיכון — בוגרי בית הספר הימי לדייג בצייביטאווקיה , כשהם מתדפקים על דלתות המוסדות הלאומיים בבקשת אשראי לרכישת ספינת דייג . אילו נענתה להם המחלקה הימית של הסוכנות אפשר היה להפוך את ענף הדייג לרנטאבילי ולחדול מבזבוז מאות אלפי לירות על נסיונות חסרי שחר ועמל שווא . אך השיבו את פניהם ריקם בגלל השתייכותם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help