sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:280

פה בארצנו , עצמו עיניהם מראות את החטא אשר חטאו הפעם — חטא גדול מנשואי איך אפשר הדבר , שהבן לא הבינו , כי האדישות הקרה הזאת' דווקא ביחס לעשרת הדייגים האסטרכנים , תתנקם בהם ביום מן הימים בנקמה גדולה שבעתיים ... ? הרבה טעויות נעשו בישוב ... אלפי ידים חזקות מתהגרות מארצנו שנה שנה באשמת מנהיגינו . אך המעשים המוחשים שנעשו בכל זאת במקומות שונים , על ידי אותם המנהיגים , האדמה הרבה אשר נקנתה על ידיהם ובהשתדלותם , המושבות אשר נוצרו ברצונם ובמרצם — כיפרו את עוונותיהם השונים ויסולח להם . לא כן במעשה האסטרכנים . " ,, פה זהו רעיון חדש שבא יחד אתם ארצה ישראל . פה זהו אופק אשר לא שיערנוהו מזה אלפיים שנה ואשר נפתח לפנינו פתאום ... רעיון חדש , רעיון נאצל הביאו לנו אנשי אםטרכן , אנשים פשוטים הם , דייגים אשר לא חזו אולי גדולות , אנשי ים אשר הרוויחו את לחמם בעבודת מים . זוהי לנו היהודים גדולתם , עבודת המים היא אשר תהווה מציאות חדשה , חדשה לגמרי , עבור עמנו בכלל ועבור חלק עמנו שבארץ ישראל בפרט . " " אה ! אילו היינו ככל העמים , כי עתה לא היה בכלל מקום למאמר הזה . כמו שבכל העמים יש עובדי אדמה ועובדי מים , כן גם עמנו היה נחלק לעובדי אדמה ולעובדי מים , ואילו עם היינו באמת , כי עתה גם לנו היו דייגים , מלחים , חובלים וכל אותם החיים הסואנים המתרקמים על ידיהם ומסביב להם ... יש לנו אכרים ויש סוחרים , יש פועלים מכל המינים ויש אומנים שונים , יש מורים ויש אפילו בטלנים — רק לא אותו יסוד חשוב , לא דייגים , לעמנו , לא אנשים אשר מקור פרנסתם הם המיט והים הגדול והרחב ... ? ואנו בוחרים הננו לעמוד מנגד , לחבוק ידיים כלפי הים , להתייחס אליו כאל זר , כאל נכרי מבלי הבין מהותו , מבלי האזין להמון גליו , וכשבאים אלינו א נ ש י י ם לעוררנו מאדישותנו החוטאת מחזירים אותם , על פניהם , לארץ ממנה נמלטו . " " עלינו לאהוב את הים , יען גם עתידנו אנו , עתידנו הכלכלי עליו . עלינו ליצור מרכזי דייג כמו שיצרנו מרכזי נטיעה וזריעה . עלינו להרבות בישובי דייגים על שפת הים כמו שהשתדלנו כבר בריבוי כפרים חקלאיים ... " ים , ים — " ! מסיים בן אב"י את מאמרו , ,, — זו צריכה מעתה להיות קריאתנו ' " החדשה , ואם ברגע של עיוורון ואדישות לא קבלנו בזרועות פתוחות את הדייגים העברים הראשונים , אשר באו עדינו ברעיונם הגדול ובתכניתם הנשגבת , ואם ברגע של התחזרות הגלות לתוך דמינו עוד הגדלנו את החטא ונשלחם מאתנו לבלי רחמים , — עלינו להתאושש בעוד מועד ולקרוא בקול גדול : — הדייגים מאסטרכן , נא שובו ! שובו , שובו אלינו והיו בקירבנו . שובו ותנו לנו אנשי ים נ * אך הדייגים מאסטרכן לא שבו אלינו , וקריאתו של איתמר בן אב"י נשארה כקול קורא במדבר ולא החרידה את המוסדות משאננותם , עד שקמו חלוצים בודדים , שהחלו בסלילת הדרך לתחית הימאות והדייג העבריים . בתום מלחמת העולם הראשונה נוסדה "ועדת המים" ביוזמתם של ד"ר גורביץ והקפיטן באייבסקי , ואגודה זו היא שהעלתה לראשונה את בעית הדייג החופי בארץ ישראל . " ב — , " 5 . 10 . 1919 מספר ד"ר מ . גורביץ במאמרו ה"יקיצה הימית" ,, ) דבר" מ ט' סיון תרצ"ז — , ( יצאתי עם המנוח צ'רקםקי ז"ל לימה של תל אביב לדוג " ב"חבל חכות . " מדבר חולות הבדיל אז את תל אביב הקטנה מהנהר שלה . התל אביבים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help