|
|
Page:203
" הבארומטר ירד פלאים . כוח הרוח היה בשיעור 9 "גלגלים" " ) באלים . ( " אי שם , סמוך אלינו' עבר מרכזה של הסערה הגדולה . בחוף נעקרו מהשורש עצים חסונים' נפלו עמודי טלגרף וניתלשו גגות בתים . מן היבבה ורעם הנפץ לא שמע איש את דברי רעהו אלא אם כן צעק הלה צעקה גדולה . כדי להפיג מעט את ה"שעמום" ( הבטלה היתה הכרחית , לא היתה אפשרות , ואף לא תכלית לשום מעשה ) הקרבתי את איש הביזנם המגושם אל צוהר התא של הקברניט כלפי החוף . אותה שעה פרח שם באוויר מטוס משונה מתקופת האבן בצורת עץ אקליפטוס אדיר קומה , שנעקר משרשו . בשרו של "המושיע" שלנו נעשה חידודיךחידודין . הוא ניסה למלמל מה שהוא בשפתיו שהכחילו . פרצופו עורר בי גועל נפש ועזבתיו . ועכשיו אני מצטער על כך : אחרי כן נתברר , כי המנוול הזה עכב על ידי הרדיו את אניות הגרר ליד האי אלבה : עד שייתחם החוזה " ... " לעת ערב נשתכך הים משהו , אנית המושיע הסתלקה ועזבתנו לאנחות . אני והמפקד פתחנו בקבוק הגון , נתנו פתחון פה לגרמפון וגם ללבנו המר : אכן שיחה נעימה היא שיחת רעים זו , שכמעט מובטח לך ש ... אחרונה היא . וגם זו לטובה' שהבקבוק קיבולו שמונה "לוגים" והוא מיועד לשנים והגרמופון — חי אלוהים' החיים הם במאי קולנוע נפלא ! — מנגן את שירת "סולבייג" ' ואחר כך לקול שיר הערש של הסופה המשתוללת מתכנס לו בן אדם במיטה חמה ומהרהר בלבו מתוך " קורת רוח , " כי מחר לא יעירהו איש אל המשמר , וקודם לתרדמה הוא נושא עיניו , בפעם האחרונה , אל תמונת אדם יקרה התלויה למראשותיו ( הרי הימאים והפושעים הפליליים הם סנטימנטליים מאד . ( אך אודה ולא אבוש , אינני מצטער כלל וכלל' כי הבימוי של "הסרט הקולנועי" שלנו לא הושלם , ובדרך נס לא נשברה ספינתנו לרסיסים במשך הלילה . עבר עוד יום . ועוד לילה . והם היו שקטים יותר , ואחר כך , בבוקר הדור ונאה , באו אניות הגרר . הן הביאו משאבות לתוך ירכתי ספינתנו המוצפת מים , הביאו פיטורים ( עבותות הספינה ) של פלדה ו .... לא הועילו כלום . " " אל הספינה בא אחד "טונינו , " טיפוס , שקפץ מאיזה פילם של "שודדי ים" ' בלתי מגולח , בפקרס מזוהם ובסודר משי אדום , ולא היה חסר אלא זוג אקדוחים וקרדום של ספנים . ' " הרוצים אתם שניחלץ את הספינה מן השרטון " ? " ואתה מה סברת ? שהבהלנו אניות גרר ממרחק זה כדי לשוחח עמך על סבתא שלד " ? " איני סבור כך , אלא שסבור אני , כי אם לא תקרע את החוזה הקודם ולא תחתום על חוזה חדש עמי , אעזבכם לאנחות תיכף ומיד / ' זו כבר לא היתה אנחה , אלא חרב חדה על צווארינו — היה זה משהו נחמד בגודל השפלות , שאינה יודעת בושה . החוזה החדש נחתם כמובן , אד אם סבורים אתם , כי אחרי ה"סחיטה" הזו' חילצונו מיד מן השרטון והעבירונו לבאסטיה — הרי טעות בידכם . "גררונו * שני ימיט רצופים . ובלילה השלישי , כשהשתוללה סופה חדשה , פרשה לה אנית גרר אחת פרישה של לא איכפת לי , והאניה השניה המתינה עד שעלה עמוד השחר וצפרה צפירה של אזהרה : "רדו מן הספינה , אני מסתלקת מיד . " " הגם עכשיו תתעקש " ? שאלתי את המפקד / ' " גם עכשיו . אך עליך אני גוזר לרדת . אם לא תרד , יישארו גם האחרים . רשאי אתה לאבד עצמך לדעת , אך לרצוח אחרים , חלילה לך . "
|
|