|
|
Page:173
הקהל הטוניסי , והנסיון לחבל בספינתנו ע"י אלמונים ( קומוניסטים או ערבים לאומנים , ( עוררו ממש סערה בישוב הטוניסאי על כל שדרותיו . לכך ניתן ביטוי מלא בעתונות המקומית . העתון הצרפתי "לה פרס" מיום 3 . 1 . 38 הטיל את כל האשמה בקשר לארגון ההפגנות העוינות על מפלגת "הניו דאםטור / ' שבראשה עמד חביב בורגיבה . בהתקפה עוד יותר חריפה נגד ה"ניו דאסטור" יצא העתון הצרפתי "טוניס סוציאליסט" ( טונים הסוציאליסטית , ( מה . 3 . 1 . 38 עוד באותו ערב ( 3 . 1 . 38 ) פירמם ה"טוניס סואר" את הראיון של המשלחת עם מר בורגיבה . — "רצינו להקל על לבנו והחלטנו לבקר את חביב בורגיבה' שהוא המזכיר הכללי של מפלגת "הניאו דאםטור , " ואלה הדברים שהכריז מר חביב בורגיבה באזנינו " : " הנני מוחה בכל תוקף נגד ההאשמה כי הנוער הניאו דאםטורי השתתף בהפגנות יום א' וב / היתד , לי הזדמנות לשוחח עם משלחת הוועד המארגן של אסיפת יום השבת ( הכוונה לוועד קבלת הפנים ל"שרה א (" ' המורכב מן האדונים רוסי , להון ורנה כהן הדדיה . לא היססתי לאמר להם כי מארגני ההפגנה משתייכים למתנגדינו החריפים . כל אלה אינם אלא יסודות ריאקציוניים , שניסו לחבל גם באסיפה שנערכה ב"חאלדוניה , " שבה נידונה בעית הנשים הערביות רעולות הפנים . " לניאו דאסטור אין כל קשר לענין ההפגנה באולם אליאנס , למרות שמספר עתונים מנסים לבלבל את היוצרות . מבחינת השקפותינו הכללית , ושל כל אחד ואחד מאתנו לחוד , חייבים היחסים בין המוסלמים והיהודים בטונים להישאר יחסי "אחור " .,.. " , יום אחד לאחר שהופיע המאמר הנ"ל ב"טוניס מואר ' '' פורסם באותו עתון מכתבו הגלוי של העריד רוסי לנציב העליון הצרפתי בטוניס , לנוער המוסלמי ולמערכת ה"טוניס סואר . " המזכיר הכללי של ועד קבלת הפנים ל"שרה א "' התקיף בחריפות את כל אלה "החושבים שכדאי להקריב , לשם שמירה על הסדר והשקט . את עקרונות הדימוקראטיה וחופש הדיבור . " " הבעיה הארץ ישראלית אינה בעיה שצריכה להפריד בינינו , בין הערבים והיהודים בטוניס — / ' נאמר להלן , — "רוב יהודי טוניס קשורים יותר מדי לעבודה הקונסטרוקטיבית הנעשית בארץ ישראל מכדי לוותר עליה . אם יש ערבים הרוצים לעזור לערביי ארץ ישראל הם לא ייתקלו בכל התנגדות לכך . " אף על פי כן , לא היו ! בכוח תקריות אלו כדי להעיב את ההתלהבות שאחזו ! את טונים כולה לרגל ביקורנו . קבלות הפנים שזכינו להן כאן , היו מפוארות יותר אף מאלו שביוון . רעיון תחית הימאות העברית ניסר בחלל האוויר והיכה גליט חזקים בעיקר בקרב הקהילה היהודית בטוניס . רבים ראו בהופעת "שרה א '" בנמל מעין רציפות הדורות . שלשלת הספנות העברית לא נותקה מאז ימי צידון וצור ויפי וקרת חדשה . — "בדיוק במקום זה — כתב העתון "לה ורן ( ,, La Vrene" ) ב 17 בדצמבר , 1937 במאמר שהוכתר בשם "הספינה העברית הראשונה מימי חורבן מלכות ירושלים , הטילה עוגן במימינר' — עגנו לפני 25 דורות אניות , שמעל סיפוניהן נשמעו אותן הפקודות בלשון העברית , כפי שהן מגיעות לאוזנינו עתה מגשר הפיקוד של "שרה אי — . " הימאים העברים בשנת 500 לפני הספירה ו הימאים העברים בשנת ! 1937 כלום אין זה נסי " ... ,, אנו רוצים להחיות את המסורת הימית העברית — , " אומר לנו אחד הקצינים .
|
|