sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:145

בשעת ביקורנו בארץ היו לנו אי אלו תקלות עם אנשי הצוות של "שרה א / '' רב החובל הצרפתי הזקן ביאנקי ביקשני לשחררו מתפקידו . בתו חלתה והלא רצה לחזור למרסיי . לא יכולתי לפטרו מבלי נטילת רשות מן הקונסול הצרפתי אף בקשתי ' מן הקונסול שירשה לנו להפליג גם בהעדרו של נציג הדגל הצרפתי . בענין זה היה צריך המיניסטריון לעניני ים בפאריז לתת הסכמתה והנה נתעכבה תשובתו , ושחרורו של ביאנקי היה תלוי ועומד . בינתיים קרה לנו מקרה אחר עם המלח האיטלקי פפינו , שנתקף ב"אמוק . " עצביו נתמוטטו והוא החל להשתולל על הסיפון . יום אחה כשעליתי ל"שרה אי / ' ראיתי את פפינו ניצב על החרטום , מזויין בסכין מטבח ענקית ועיניו בוערות בלהב שגעון . על גשר הפיקוד עמד קפיטן ביאנקי , פניו חיוורים כסיד והוא מחזיק בידו קרעי דגל צרפתי . אנשי הצוות היו מפוזרים פה ושם וחניכים מספר ישבו בראשי התרנים . עצבנותו היתירה של פפינו נבעה מכך , שבמשך הימים הראשונים להגיענו לחיפה לא הורשה לרדת לחוף , הואיל ותעודותיו לא היו כשרות . אחר זמן נודע לי , כי שנים רבות עוד קודם לכן ישב במוסד לחולי רוח . באותו יום קיבלתי בשבילו רשיון ירידה לחוף , אך באותו מעמד על הסיפון הזהירוני מכל צד לבל אהין לגשת אליו . צעדתי ישר לקראתו . , " אל תקרב אלי , קומאנדאנטה — , " זעק פפינו , — "אנא אל תיגש אלי . " " מדוע לא אגש אליך , פפינו — , " אמרתי לו , ,, — אם יש לך טענות אלי , אמור נא ונחנך . " למה אסרתם אותי י " גאלירה" " ) בית כלא ( " במה אשמתי " ? באותו מעמד הושטתי לו את תעודותיו ואת רשיון הירידה לחוף . — W men מלמל בקול רועד , — "הישבע לי , כי אין אתה רוצה לאסרני ב"גאלירה . " " אם אין אתה נותן אימון בדברי מפקדך / ' עניתיו בקול רוגז , "לך מכאן . עוד היום אשלחך חזרה לביתך ולמשפחתך . " הרגעתיו , אך לימים שילמתי לו את המגיע ואת הוצאות הדרך ושילחתיו לביתו . הוא נפרד מאתנו ברוח טובה . חיש מהר פקדה אותנו צרה אחרת : שלטונות ארץ ישראל הודיעונו , כי עלינו לעזוב את נמל חיפה במועד שנקבע לנו מראש . אחרת , נאמר בהוראת הממשלה , יוחרם הכסף שהפקדנו כערובה לכך , שחניכי ,, שרה א "' לא ישארו בארץ . לא יכולתי להפליג כל עוד לא נתקבלה התשובה מפאריז בענין ביאנקי . כעבור ימים אחדים קבלתי הזמנה לסור באורח דחוף למנהל משרד העליה של ממשלת פלשתינה ( א"י , ( מר אדוין סמ אל ( בני של הנציב העליון היהודי , הנציב הראשון באיץ ישראל . ( את אדוין םמואל הכרתי לראשונה בביתו של מר ואן פריםלאנד ( חבר הנהלת ועד הצירים לא"י ) עוד בשנת . 1919 שנים אחדות אחרי זה נתבקשתי ע"י הסוכנות היהודית לא"י וממשלת המנדט לארגן משלחת הצלה דחופה לים המלח , כדי להציל לורד אנגלי , שהפליג בלווית אדוין סמואל אל חופו הדרומי של ים המלח ולא חזר משם . תוך 24 שעות ארגנתי את משלחת ההצלה ויצאנו לדרך , אך מצאנו את ה"אבודים" בדיוק בשעה שהם הגיעו בכוחות עצמם לחוף ג'ודיירה ( המעגן הצפוני של ים המלח . ( אדוין םמואל והסוכנות היהודית הודו לי על פעולתי . עתה קבלני מר אדוין סמואל במשרדו באדיבות רבה , והתנצל על שהוטל

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help