sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:121

בעבודתם . בזה אחר זה נפלו אנשי הצוות ולאחריהם החניכים במצב של עלפון למחצה והשתרעו איש ליד רעהו . הסיפון נראה כלאחר קרב . לא היה עוד טעם לעודד את הנופלים . "שאיבת המים הופסקה מחוסר יכולת פיזית להמשיך בה / ' רשמתי ביומן הספינה . כמות נוספת של כותן נפלטה מבין דופני הספינה והמים חלחלו פנימה ללא הרף . ציידנו את האניה בכמות דלק מוגבלת' כי מגמתנו היתה להשתמש בעיקר במפרשים . מצבנו היה בכי רע . חששתי שמא יהא גורלנו כגורל הספינה העברית " עמנואל / ' שירדה למצולות על כל צוותה מבלי שנודע עליה דבר . נשבעתי באותו מעמה שאם נינצל , שוב לא ניקח מטען על "שרה א "' לעולם , אף לא נפליג בה אלא לאחר שנערוך בה בדק יסודי . כל אותו לילה עמדנו על המשמר , כשעינינו צופיות לחופי ספרד . האניה שקעה והלכה . הדקות נדמו לשעות . איש לא עלה על משכבו . לפי חישובינו היה צריך מגדלור הנמל להתגלות אלינו בשעה ארבע לפנות בוקר . בראש התורן הוצב צופה . הלבנה שקעה זה מכבר וחשכת הלילה כיסתה את היקום , חלפו עוד שעות , והנה לפתע הבקיעה את המיית הסער קריאת הצופה מראש התורן : "אור מלפנים . " מן הסיפון לא ראינו דבר . עליתי בעצמי לראש התורן לברר את טיבו של האור . קרני אור קלושות צצו כבו חליפות על פני האופק . ככל שקרבנו לחוף כן פחתה הרוח והלכה . כעבור מחצית השעה הטלנו עוגן במים שקטים באגם . ומבלי לחכות לבואם של נציגי הרשות הספרדית , הורדנו סירה והחילונו חותרים בערפלי הבוקר לעבר העיירה הספרדית הזעירה , הנמה לרגלי הרים . בחוף נעצרנו על ידי המשטרה , אך חיש מהר שוחררנו לאחר שנבדקו ניירותינו , ולאחר שנוכחו לדעת שאין אנו עוסקים בהברחה . השעה היתה מוקדמת והעיירה עדיין ישנה את שנתה , כשהיא טובלת בירק העצים העבותים . לאחר שהעירונו את מחצית התושבים וגררנו אחרינו שורה ארוכה של ילדים מכל הגילים , גילינו שלא נוכל לקבל כאן עזרה כל שהיא . דלק לא נמצא במקום וצריך היה להזמינו בעיר הסמוכה , אך לשם כך דרושה היתה מונית . השגנו את המונית היחידה של העיירה , מונית מימי מתושלח , רק לאחר שעה ארוכה של משא ומתן , לבסוף הגענו למה שהיה מכונה בפי משטרת המקום ,, העיר הסמוכה , " שאף היא לא היתה אלא עיירה נידחת . כאן אמנם מצאנו דלק , אך נדרשנו לשלם תמורתו ב"פזטות" ספרדיות , כי נאסר על סניף הבאנק המקומי להחליף מטבע זר בלי קבלת רשות מגבוה . רק בשעות המאוחרות של אחר הצהרים חזרנו לספינה לאחר שהצלחנו להחליף את הכסף האיטלקי ולקנות מעט דלק . בינתים הספיקו המכונאים שלנו להפעיל את מכונות השאיבה ולהקטין במידה רבה את כמות המים בספינה . הרמנו את העוגנים , העלינו את המפרשים והפלגנו לנמל גיברלטר . שיחק לנו המזל והרוח השתנתה ונשבה באחורי הספינה . היא התחזקה וחיש מהר הפכה לסער מסייע , ועל כנפי מפרשינו התחלנו נעים במהירות של 12 קשר . קודם שהגענו לצוק גיברלטר חצתה לפתע את דרכנו אנית משא צרפתית גדולה , ורק בדרך נס הצלחנו למנוע ברגע האחרון התנגשות הרת אםון בינינו . לפי החוקים הבינלאומיים למניעת התנגשויות בים היתה אותה ספינת משא חייבת לפנות לנו דיך . בעברנו על פניה עוד הספקנו להביע את זעמנו על התנהגות רב החובל שלה בהמטירנו מטח קללות עסיסיות בצרפתית לעבר האדם שעמד על

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help