|
|
Page:69
בסעיף ב' של הפקודה נאמר : . 1 „ פלוגות ההכשרה הימיות תיווצרנה בכל הקננים הנמצאים בערי החוף . . 2 הן תיחשבנה לפלוגות שירות ימיות . זמן הלימודים יתחלק לעונות . המשתתפים בפ . ש . י . יהיו פטורים מהשתתפות בכל עבודה אחרת בקן , היות ותכנית פ . ש . י . תכלול את ההכשרה ההגנתית והתרבותית . " ב 30 למאי באותה שנה נתפרסמה מטעם המחלקה הימית של שלטון בית"ר פקודה מס . ' 27 בהמשך לפקודה מס . , 5 בה נאמר , בין היתר : " פלוגות השרות הימי תתחלקנה לשלושה סוגים : לספנות , לדייג ולבנאות ימית . בפקודה זאת נפרסם ר ק את התכנית הכללית לספנות ולדייג . " " הקורם בפ . ש . י . ימשך 9 חדשים ויכלול לימוד עיוני ועבודה מעשית בים . לאחר גמר ההכשרה העיונית' יצטרך הבר הפ . ש . י . לעלות על ספינת דייג , או אנית משא כדי לקבל את הכשרתו המעשית . רק לאחר שתהיה בידו תעודה רשמית מחברה ( של ספנות , ( או מרב חובל , המעידה על נסיון מעשי של לא פחות מ 6 חדשים בספינת מפרש , או 9 חדשים באניה — יקבל הבית"רי אישור רשמי על גמר הכשרתו הימית . אלה שיסיימו רק את ההכשרה העיונית , מבלי להתמחות למעשה , לא תובא הכשרתם בחשבון . " הכינוס השני של בית " ר העולמית בקראקוב ( פולין ) כינוס זה נפתח בששה בינואר . 1935 הפעם לא חששנו להציג את שאלת תחית הימאות העברית בפני הכינוס , ולדרוש כי "כיבוש הים" ייהפך לחלק אינטגרלי של התכנית והחינוך הבית"רי . הפעם העלינו בפני הכינוס העולמי , לא הצעות ותכניות עיוניות בלבד . המחלקה הימית של שלטון בית"ר פעלה זה למעלה משלוש שנים . הסברה רחבה ניתנה על ידינו בכתב ובעל פה על שאלת החיתה של הימאות העברית , ברחבי העולם כולו . רעיון תחית הימאות העברית הועלה בו במלוא היקפו . רעיון "צועני הים" ( עליה "בלתי חוקית" בסירות מפרש מחופי אירופה ) שוב לא היה זר בחוגי בית"ר' ולעת הזאת כבר פעלו בקנני בית"ר אחדים באירופה ובמזרח הרחוק והקרוב קבוצות הכשרה ימיות לספנות ולדייג . הישגה הגדול של המחלקה הימית התבטא בפתיחת בית הספר הימי המקצועי לקציני סיפון ולדייג בצייביטאווקיה . בדו"ח שלי על פעולות המחלקה הימית של שלטון בית"ר ( בתקופה שבין הכינוס העולמי הראשון בדנציג לבין הכינוס השני בקראקוב ) ובהרצאתי על תכניותינו לעתיד לבוא . אמרתי בין השאר : " עתידה של ארץ ישראל תלוי בים . תפקיד מכריע לו לים בתקומתה ובקיומה של המדינה העברית בארץ ישראל , הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מדינית ובטחונית . כל השולט על דרכי תחבורה טובים יותר , מצבו האסטרטגי טוב יותר . בארצות הגובלות עם הים מוצא חלק ניכר מאזרחיהן את פרנסתו על המים . אם נזכור את מאבקה של רוסיה על ה"חלון לאירופה" ואת מאבקה של פולין על ה"פרוזדור , " נבין מה רב ערכו של הים להתפתחותם ולבטחונם של מדינות ועמים . והנה' בארץ ישראל , הגובלת לבל אורכה המערבי עם ים התיכון , ומהווה מרכז הצטלבות לדרכי התחבורה הבין לאומיים , בים' באוויר וביבשה' אין המוסדות הציונים הרשמיים מתענינים כלל בבעית תחיתה של הימאות העברית .
|
|