|
|
Page:56
עמוד התווך האחרון הוא זה , שעליו נופלת הדאגה הכספית והמשקית של המפעל . חשיבותו אינה קטנה מזו של בעלי שלושת התפקידים האחרים שהזכרנו לעיל , אם כי רק לעתים רחוקות יודעים הבריות להעריכו כראוי , ביחוד לאור העובדה , כי למפעל זה לא חיו כל הכנסות והוא היה מבוסס על תרומות אוהדים בלבד . כאשר קיבל על עצמו חיים ליבוביץ , קציךהנציבות של בית"ר בארץ ישראל , את התפקיד הזה' היה רעיון תחית הימאות העברית זר לישוב העברי לגמרי . לקבל תמיכה מוסרית , לא כל שכן כספית , ל"אוטופיה ז'ול וורנית" זו , היה קשה כקריעת ים סוף . חיים ליבוביץ נולד אף הוא בארץ ישראל , בן למשפחה חרדית . הוא ניחן בכשרון מסחרי וארגוני ותודות לכך הצליח , לאחר שנים רבות , להיות לאחד מגדולי התעשינים בארץ . בית החרושת "עץ זית" ' שיצאו לתוצרתו מוניטין אפילו בחוץ לארץ , הוא פרי יזמתו . הוא נתן ידו למפעלים רבים אחרים בארץ . אך שמו ייזכר בעיקר תודות לפעילותו החלוצית בתחית הימאות העברית , בהקמת הגדוד הימי הראשון לבית"ר ואגודת יורדי ים "זבולון . " שני חדרים בביתו של ליבוביץ , ברחוב הירקון , 107 הועמדו לרשות בית"ר ושם נקבע המטה הראשי של הגדוד הימי הראשון לבית"ר . בשנת 1928 הושקה סירה מפרשית בטכס חגיגי ב"מעגן" שליד ביתו של ליבוביץ , בנוכחות ראש בית"ר , זאב ז'בוטינסקי . כולנו עמדנו דום , עת צעירי הגדוד הימי הראשון לבית"ר , לבושים מדי מלחים , טבלו את רגליהם במי הים . על חרטומה של הסירה התנוססה הכתובת : ,, בית ' / ר — יפו — מס . קי"א . * ' 111 ידענו , כי הדרך מכאן לתקומתו של הצי העברי במדינתנו המשוחררת עוד רחוקה ! אך הדוגית הזעירה סימלה ראשית חזון נשגב . בקרבת מקום התגודדה קבוצת צעירים , לבושי חולצות כחולות , ש"מגל ופטיש" התנוסס על רקע אדום לכיסי חזיהן . צחוקם הפרוע נשמע מרחוק : — "האדמיראלים היהודים — / ' התמוגגה החבריה מצחוק — "הסתכלו ! הביטו על ה"דרדנאוט" ( סיירת כבדה ) של דבוטינסקי . " ואולם הם חדלו ללעוג כשהפליגה "סירונת" זו למסעה הנועז הראשון לבירת לבנון . יום כ"ג אייר — , " כתב שמואל הלוי במאמרו יום הים" ( חוברת "לחוף " " ימים , " בהוצאת המרכז הארצי של "זבולון , " יוני — , ( 1945 "המכונה עתה בשם ., יום הים , " משמש לנו גם כיום זכרון לפעולה חלוצית בכיבוש הים . ביום כ"ג באייר התר"ץ הפליגה לראשונה סירה עברית עם שבעה צעירים ללבנון , כשעל התורן שלה התנופף הדגל העברי . הנוסעים בסירה היו מפקד הגדוד הימי של בית"ר ( הכוונה לשמואל הלוי עצמו — י . ה ( . וקבוצת מדריכי הגדוד , ששימשו כעבור זמךמה גם כגרעין היסוד של אגודת יורדי ים "זבולון . " ,, אנשי הקבוצה , שהיו משוללי כל נסיין מעשי והכשרה ימית רצינית , הפליגו למרחבי הים הפתוח , ללא תעודות ודרכונים , ואף הגיעו למחוז חפצם . בבירות , נתקבלו בתמהון . משוגעים או שקרנים אתם ! לא יתכן שבסירה כזאת עשיתם דרך כה רחוקה . " " העתונות בסוריה ובלבנון פירסמה צילומים ואף רשימות ומאמרים על ההפלגה . המשונה , " והנוער היהודי במדינה קרובה רחוקה זו החל להתעורר משנת מרמיטה שלו ופתח בפעולה ימית לאומית , למרות כל הקשיים שהיו כרוכים ברבר . "
|
|