sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

למען הימאות העברית ( שגם הן הוקמו ביזמת המחלקה הימית של שלטון בית"ר , ( רק אז התעוררו לפעולה גם חוגים אחרים . לבסוף הבינו גם מנהיגי הציונות הסיבטתית והסוציאליסטית מה גדולות האפשרויות הטמונות בהתפתחות הימאות העברית' ומה רבה התועלת שאפשר להפיק ממנה מכל הבחינות . אך שוב , במקום להשתמש בנםיון שכבר נרכש על ידי חלוצי תחית הימאות העברית ולבוא לעזרתם , הקימו אותם המנהיגים מוסדות מקבילים למוסדות הקיימים , ובשנים הראשונות עסקו בעיקר בפעולות תעמולה . דוברי "ארץ ישראל העובדת" עצמם מעידים על פיגורם הרב בתפיסת רעיון התחדשות הימאות בישראל . " ההתישבות החדשה של ישראל — , " אמר ד"ר וידרא , מנהל חברת האניות ,, צים" ודוברו של "החבל הימי לישראל — , " "וכמוה התנועה הציונית פיתחו תחילה את החקלאות , ורק מאוחר יותר פנו לתעשיה ... רק בשנים האחרונות , כ 70 שנו ? לאחר התחלת ההתישבות החדשה , חלה התפתחות רצינית בגישה לעניני הים , אבל אפילו כיום ( בשנת — 1956 י . ה ( . נוטים רוב המנהיגים שלנו להעדיף את הפתוח היבשתי . * " ( הדגשת המעתיק . ( " הספנות הישראלית — , " כותב מר י . ספיר , לשעבר שר התחבורה בממשלת ישראל , — "ככל ענפי המשק העברי בארץ — נוצרה מקטנות , בחלקה על ידי חובבים ובחלקה על ידי חלוצים , שזמן רב לפני הקמת המדינה ניסו כוחם בהקמת הצי העברי . " דברים אלה אמר שר התחבורה בהביאו את ברכת ממשלת ישראל לחברת ,, צים , " לרגל יובל העשור למדינת ישראל . הוא לא הזכיר מי היו אותם חלוצי תחית הימאות העברית במתכוון , שכן היה עלול להעיב את שמחת אלה , שלהם לא היה חלק בהנחת היסודות לספנות ולדייג העבריים . " הספנות העברית — , " הוא הוסיף — "פגרה כמובן אחרי החקלאות והתעשיה , שלהם ניתנה עדיפות רבה על ידי כל האסכולות השונות של הישוב והתנועה הציונית במשך כל תקופת המנדט . " והרי עדות נוספת מפי דובר אחר של "ארץ ישראל העובדתי : ' ,, את הים כמקור פרנסה , כמקור כוח , כמרחיב אפשרויות ההתישבות' כמגדיר בוחנו המדיני — לא הכרנו ולא ידענו — , " כתב מר ז . צור בחוברת הפנימית "בישובי הדייגים" ( בהוצאת הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל — חשון , תש"ד — ' ( " היו אמנם נםיונות שונים של חדירה וכבוש הים , בנמלים , בדייג , בספנות , אולם אלה לא יצאו מכלל אפיזודה מקרית , הם לא הפכו לתנועה התישבותית ורובם נגמרו בכשלון . " לאנשי ה"אפיזודה המקרית / ' לעברים שקמו לעשות מעשה נועז' מוקדש הספר הזה' בו יסופר על חלוצי רעיון תחית הימאות העברית ונושאי חזונה . מבחינת השקפותיהם לפתרון בעיית עם ישראל הם באו משני כיוונים קוטביים , אך עשו יד אחת ברצונם להקים דור חדש של רודי גל עבריים . הזרם הראשון השתייך לתנועה הציונית המדינית' שראתה בכיבוש הים כעין מישלט בדרך להגשמת חזון המדינה , ואילו הזרם השני , שנתן ידו להקמת "ברית ידידי הספנות העברית , " בצורת ליגות ימיות בכמה ארצות , השתייך ברובו הגדול ליהדות המתבוללת , או לאותם היהודים , שציוניותם התבטאה * "התורן , " בהוצאת ,, צים , " חוברת , 17 יוני , 1958 עמוד . 7

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help