sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

יהודי . לשם התפתחות של הציביליזאציה והתרבות העברית אין צורר ברוב . מדרישה זו יסיק העולם רק מסקנה אחת והיא , שאנו רוצים ברוב , כדי לגרש את הערבים . למה לנו לדרוש משהו שיש בו כדי לעשות רושם פרובוקטיבי * . " באותה רוח תבוסנות דיברו גם ראשי המחנה הסוציאליסטי . באותו קונגרס ציוני בבאזל , בשנת 1931 אמר דוד בן גוריון ( לעתיד ראש ממשלת ישראל ומנהיגה של המפלגה השלטת , מפא"י : ( "אנו מודיעים נוכח דעת הקהל , נוכח תנועת הפועלים ונוכח העם העברי , שלא נשלים ולא נסכים עם השלטת קבוץ לאומי אחד בארץ על משנהו , לא עכשיו ולא בעתיד . אין אנו מקבלים את הנוסחדו של מדינת היהודים , המכוונת לשלטון היהודים על תושבי הארץ הערבים . " •• הבדלי השקפות חריפים אלה בין שלוש המגמות הציוניות , השתקפו גם בהנחיות לדרך ההגשמה . מה שהיה ידוע בפי תלמידי הרצל , נורדאו וז'בוטינסקי בשם "ריבונות עברית , " "מדינה עברית , " "ממשלה עברית" ,, צבא וצי עבריים , " תורגם בפי יריביהם ' משתי המגמות המנוגדות במושגי לעז כגון : "ריאקציה , " "מיליטריזם , " "שוביניזם" ו"פאשיזם . " מתוך הבדלי השקפות אלה נבעו גם הבדלי הגישה לבעיות הימאות העברית : מי שראז ? במאבק על תקומתה של המדינה העברית העצמאית מעשה התגרות בשלטון האנגלי ובמעמד הערבים , נזהר מלנקוט צעדים העשויים להתפרש כ"התגרות . " מתוך כך נרתעו גם מן השאיפה להחייאת הימאות העברית ולטיפוח צי הסוחר , חיל הים והדייג העבריים . למחנה הסוציאליסטי בארץ ישראל היה עוד טעם נוסף להסב לבם מרעיון תחיית הימאות העברית : כל מעייניהם היו לטיפוח ההתישבות הקיבוצית בארץ . הואיל והקיבוצים לא נשאו עצמם מבחינה משקית , היה צורך להשקיע בהם כספים לרוב . אם יושקעו איפוא כספים גם לצורך חידוש הימאות העברית , הרי נמצא חלקם של הקיבוצים חסר . הדעת נותנת , כי לצורך פיתוח המסחר , התעשיה והימאות העבריים בארץ ישראל היתה דרושה השקעה כספית ניכרת , והנה עשו המפלגות הסוציאליסטיות יד אחת עם ראשי הציונות המעשית הסינטתית , כדי למנוע בעד הוצאת כספים לכל מטרה שהיא , שלא היתה קשורה קשר ישיר בהתישבות חקלאית קומונלית , בהגשמת ה"סוציאליזם בימינו" ובהקמתו של ה"מרכז הרוחני" בארץ ישראל . תחת לחץ המפלגות הנזכרות לעיל , קיבל "המשרד הארץ ישראלי" של הסוכנות היהודית לא"י , החלטה , שלפיה נקבע , כי רק הכשרה חקלאית בגולה מזכה צעיר יהודי לעלות למולדתו , בעזרת סרטיפיקאט של ממשלת המנדט . כל המאמצים להוכיח , כי לארץ ישראל דרושים לא רק עובדי אדמה , אלא גם בעלי מלאכה , דייגים וספנים , עלו בתוהו . חיש מהר נזדהה המושג "חלוציות ציונית" עם ההתישבות הקיבוצית בארץ ישראל , וכל מי שראה את יעודו הלאומי בשטח פעולה אחר , הועמד אל עמוד הקלון כמשתמט וכבוגד ביעוד הציוני והסוציאליסטי גם יחד . רק לאחר שנים רבות של מאבק וקרבנות מצד יוזמי תחית הימאות העברית וחלוציה , ואחרי שכבר הפליגו ספינות עבריות בשבעת הימים , וקצינים , מלחים ודייגים עברים חונכו בבתי הספר הימיים , מיסודם של שלטון בית"ר והליגות הימיות • מדבריו באותו קונגרס . ראה פרטי כל הקונגרס הציוני הי"ז בנאזל בשנת , 1931

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help