sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:147

אז ענה להם אחד מהאנשים היותר גדולים שהיו בארץ הזאת בזמן ההוא , וכך אמר להם : "גם אני הייתי שמח , לו יכולנו כולנו ללמוד את המלים של הלשון הלאומית מפי אמא , לא רק ממורה בבית ספר . אבל הלשון הלאומית היא לא רק 'מילים' / הלשון הלאומית היא גם כן כלי של הבנה לאומית . " לפני צ' ( 90 ) שנים היתד , יוון זאת שלנו — ארץ עבדים / עבדים היינו לסולטאן התורכי , והאדונים התורכים עשו בנו ובנשים ובילדים שלנו כל מה שרצו . " אז קמו אלפים של צעירים , לקחו נשק בידיים , הלכו ליערות ולהרים ועשו מלחמה בסולטאן התורכי . וברגע ההוא מיד ראינו כי העולם הרחוק עוד זוכר את יוון . בכל הארצות עזרו לנו , כל האנשים הגדולים , שלחו לנו כסף ונשק , ומאות צעירים מחוץ לארץ באו בעצמם ליוון כדי לעמוד יחד עמנו במלחמה נגד התורכים . אחד מהם היה ביירון , והוא גם מת אצלנו בעיר מיסולונגי . בלי העזרה הזאת של כל העולם , בטח לא היינו יכולים לגמור את המלחמה בנצחון . הנצחת בא לנו קודם כל על ידי העזרה ההיא . " וכעת אני שואל את כולכם ! למה קם העולם לעזור ליוון י יוון זאת — מהי לעולם הגדול הזה ? מי ומה היו היוונים בשנים האלה י עם קטן של עבדים , בלי עיר גדולה , בלי אנשים גדולים , בלי שם ובלי ספר . " כן , רבותי , ככה זה היה פה על הארץ למטה , אבל יש גם עולם אחר , עולמ אשר למעלה , עולם אשר אי אפשר לראות אותו בעיניים — ובכל זאת הוא ישנו . ובעולם הגבוה הזה יושבים כל העמים סביב לשולחן גדול , שולחן של תרבות , וכל אחד מהם מביא שמה את הדברים הגדולים שעשה , אבל את הגדולים באמת , את הספרים הגדולים ולא את התותחים הגדולים . האנגלי מביא את שקספיר ומילטון , הצרפתי את קורנל ותס , 1 הגרמני את קנט ואת גיתה , האיטלקי את דנטה ובקריה . והם נותנים כבוד זה לזה ; אבל עוד יש כסא אחד אצל השולחן אשר הוא פנוי והם עוד מחכים . " והנה עוד פעם פותחים את הדלת ונכנס קבצן , בגדיו סמרטוטים , אין לו נעליים , אבל בידיו יש הר של ספרים והוא פותח אותם , אחד אחד , ואומר ! ' זה חומתם וזה סופוקלס , ואלה הם אפלטון ואריסטו , — ועוד ועוד ועוד עד אין סוף — וכולם שלי , יען כי יווני אנוכי ' ! " אבל אז הם שואלים אותו : 'מאין יכולים אנו לדעת כי הספרים האלה הם שלד ל יען כי אומרים שאתה כבר שכחת את הלשון אשר בה כתבו הגדולים האלה , וכעת ברחובות של אתונה כל העם מדבר בלשון אחרת . ' " והוא עונה : — כן — ברחובות . אבל נא ללכת אל בתי הספר שלי , ושם לשמוע באיז 1 לשון מדבר המורה עם הילדים הקטנים — היא הלשון של פריקלס ודמוסתנס . '

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help