|
|
Page:136
אשתקד ... יש לדברים אלה צליל משונה במקצת . עולה מהם צליל , כאילו באים לכפור במציאותו של האוקיינוס , או במציאותן של אמריקה ואוסטראליה , הסטראט 1 ספירה , או מערכת המזלות — לא ראו ואין כמיהה לראות . הטבע האנ 1 שי במלוא התפתחותו לא יתכן שיחסר ב 1 רגש עמוק ואדיר כזה . איש העתיד , האדם השלם , הניחן במלוא החושים , חזקה עליו שיהא " דתי . " איני יודע מה תהא מהות הדת שלו ; משהו מעין קשר חי בין נשמתו ובין האין סוף י & א עמו אדם לכל אשר ילך ... יחס חיובי לדת מן הדין שיתבטא אחרת : בהפגנה חיובית . למשל , קונגרסים לאומיים גדולים , חגיגיים , ועידות , אסיפות נבחרים — אותם ראוי לפתוח בעבודת אלוהים ; ואחת היא , אם החברים והמשתתפים "מאמינים" או אינם מאמינים . יש להן להפגנות משמעות עמוקה יותר משאלת אמונתו של הפרט או מספיקותיו של היחיד . בעיניהם של מיליונים יהודים ובתודעתם היום , אין לנתק את היהדות הלאומית מהר סיני : אין זה חשוב כלל ועיקר אם אף אני , ר' מנדל מהוצקלוץ , תמים דעים עם כך — חשובה היא ההפגנה , שתעיד לפני שמיים וארץ , בגאון ובעקשנות , על ה"אני מאמין" ההיסטורי האדיר של מיליונים . היחס החיובי מן הדין שיתבטא גם בחינוך . לא ניתן לטעת הכרה דתית , ואיני מאמין שטוב היה הדבר , הן לילדים והן לתורה , אילו נעשה נסיון לטעת התלהבות מלאכותית למנהגים ולמסורת . אולם ידיעת המנהגים והמסורת — זהו דבר אחר . אני מסופק מאוד , אם מעלה גדולה היא בשיטות החינוך שלנו שהיסוד הדתי אינו נכלל , בדרך כלל , בתכניות הלימודים שלהן . אם יקיים התלמיד את המנהגים ואם לאו — עסק 1 שלוי הוא זה ; אולם עליו לדעת את המנהגים , ממש כשם שעליו לדעת היסטוריה וספרות י שכן המנהגים הם גם היסטוריה וגם ספרות , ומשהו נוסף עליהן — חלק מנשמת האומה , השראה מגובשת של מעשים שלא יימנו מר 1 ב , שנעשו במרוצת דורות אין ספור של צרות ותקווה ושמחה . ואולם לא הייתי רוצה לדון בכל זה כאילו היה זה עסק — אחת היא , אם עסק של קרנות או עסק של פוליטיקה . אם אין להרשות חילול שבת בפרהסיא , הרי צריך האיסור הזה לחול , הן על רחוב אלנבי בתל אביב והן על מושב על אדמת הקרן הקיימת , — או שלא יהא תקף לא כאן ולא כאן ו
|
|