sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:26

לחלוטין י המצב האידיאלי יהא חברה בלא שליטים בכלל : הואיל ודבר זה בלתי אפשרי בבירור בשלב הנוכחי של התפתחות האנושות , יהיו נא שלטון ושליטים , אבל רק עד כמה שבהיעדרם תתהווה סכנה ברורה . להגן על חבריה מפני סכנה , זוהי בעצם חובתה היחידה של המדינה . אלו סכנות ? התקפת אויבים מחוץ / התקפת פושעים מבית ו התקפת מחלה עקב הזנחה בהיגיינה הציבורית , וכיוצא באלו — אפשר , כמובן , להאריך את הרשימה , ככל שמתרבים צרכי האדם ודרישותיו , ככל שהוא מגלה נכונות גדלה והולכת להקריב חלק מחירותו הפרטית ומקנייניו כדי להתגונן באורח קיבוצי מפני סכנה ( סבל , ( או כדי להבטיח לעצמו טובות הנאה מסויימות באורח קיבוצי . ג ) אחת הסכנות האורבות לחברה ז 1 של בני חורין היא סכנת הדלות . סכנה ז נחשבה במשך מאות בשנים כעניין החורג מתחומי דאגתה הישירה של המדינה ו הדלות נחשבה לתחום פעילותן של צדקה פרטית ושל הכנסיה . במשך מאות בשנים לא חשה המדינה כל אחריות לבני אדם הגוועים ברעב או מתים ממחלות בעטים של תנאי שיכון פגומים . ואילו התפיסה היהודית היתה שוגה מלכתחילה — לפיה היתה זו מחובת המדינה להילחם בעוני על "פי העקרונות שננקבו לעיל , כשם שמחובתה ללחום בפשע ובאויבים זרים . החוקה שתכונן על פי העקרונות הללו תהיה חוקה ליבראלית ודמוקרטית בעיקרה . לפיה תיווצר מדינה "מינימאליסטית , " שתתערב בענייני חירות הפרט רק כשיהיה צורך לפעול למען הגנה הכרחית , ותימנע מכל התערבות מעבר לנקודה ז . 1 היא תערוב במיוחד לחופש הביטוי ( מה שעולה , כפי שראינו , מחופש הדיבור אצל הנביאים ) — חופש ביטוי בכל מובניו של המונח הזה . וכן חופש ההתארגנות . אבל היא תקיף גם שיטת הגנה מפני העוני ותהא מבוססת על עקרון ה"פאה" / וכן תקיף מקצת אמצעים לחולל "התפרצויות" חוזרות ונשנות לתיקון החברה , בלא שפיכת דמים , תוך אישור חוקי , על פי החוקה , "התפרצויות" שתתקרבנה בהיקפן ובתנופתן לקנה המידה ולהשפעה של "מהפכות" חברתיות של ממש . השיטה לחיסול העוני על ב & יס ה"פאה" יהא דבר שונה לחלוטין מן הסוציאליזם . לא יהיה ולא כלום בינה לבין הנוסחה המפורסמת של לנין : " מי שאינו עובד אינו אוכל . " בתנאים של ימינו , א י ן מנוס ממצבים שבהם " עבודה" אינה בתחום הישג ידם של חלקים ניכרים של החברה , ואבסורד הוא לפסוק שהזכות לאכול מותנית מכל בחינה שהיא ביכולתו של אדם למצוא עבודה או להתאים עצמו לתנאים הכרוכים בעבודה בכל מקום שהוא או בכל זמן שהוא . זכותו של אדם למזון מותנית בטעם אחד בלבד , — היזקקותו למזון . זוהי כוונת התנ"ך בדברו על היתום , האלמנה והגר , דהיינו —

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help