sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:1002

לימים , אבל גם הציונים המבוגרים יותר - נחשבנו בכסילים וטיפשים , ונוכחותם של הרצל ונורדאו בחב דתנו נחשבה לתופעה משונה . הם כלל לא התרגזו על הריאקציוניות שבציונות . הם אמרו - מתוך רגש ידוע של חמלה - שזה מן הנמנע , שהממשלה לעולם לא תיתן את הסכמתה לדבר הבל כזה . ואחר כך זכו אותם האנשים לראות באיזה אורח פלא ובאיזו מהירות נתגשם הדבר . ההיסטוריה של תנועות לאו מיות אחרות אינה יכולה להראות על התקדמות מהירה כזו . בשנת - 1897 הקונגרס הראשון ; עשו אותו לצחוק . שש שנים אחר כך , בשנת , 1903 בא הרצל בהצעה מטעם אנגליה לתת לנו את אוגאנדה . זו לא היתה ציונות , אבל זו היתה הוכחה שמעצמה גדולה מתחשבת בנו ברצינות וחושבת שהיהודים זקוקים למדינה . והצהרת באלפור כבר ניתנה 20 שנה אחר ייסודה של התנועה . לאומים אחרים — ונם גדולים מאתנו , מושרשים בקרקע שלהם — מילחמתם נמ שכה הרבה זמן יותר ממילחמתנו . התבוננו נא בתנועה הצ'כית מראשיתה , עד שהכירו בה . לנו לא היה הדבר קשה כלל : במשך 20 שנה קיבלנו את הכרתן של הממשלות . אבל בראשיתה של התנועה היתה שיכבה של בני אדם שאמרו : היהודים אינם רוצים לעלות ארצה ישראל ; יש מיספר אנשים המפטפטים שיעלו , אבל אחר כך יצטרכו לסחוב אותם בחבלים . התלו צצו עלינו ואמרו . הציונות היא תנועת הפיקחים שתשלח את הכסילים לארץ ישראל , או תנועת העשירים שתשלח לשם את העניים . אני זוכר עדיין את בני האדם הללו . כלום צריך להגיד לכם כיום שהוכח , כי מיליונים חושבים על עלייה לארץ ישראל ? אני זוכר פולמוס אחד ברוסיה , במקום שאדון אחד הוכיח , כי מעולם לא קרה שתנועה המונית תחזיר בני אדם מחיי כרך לחיי כפר . ודבר זה השתדל להוכיח באופן מדעי . אבל אנו היינו אז צעירים ואני נזכר כעת שחשבתי אז : מהי התשובה שאתן ? ועוד נמנעות אחת . אני מתגאה בזה , שאני הייתי הראשון שהיתה לי החוצפה לומר את הדבר . אני אמרתי באחד מן הקונגרסים של ההסתדרות הציונית : אנו קיבלנו את תואר המתיישבים הגדולים ביותר בזמננו . אין שום התיישבות בזמננו שאפשר לדמות אותה למה שאנו פעלנו בארץ ישראל - חוץ מן ההתיישבות היוונית שקבעה שיא עולמי , אבל בזו אין אנו מתחרים . ארור כך אמר הציר הבריטי בג'יניבה : צריך להודות , שהיהודים הגיעו בהתיישבות שלהם לשיא שאץ דוגמתו בהיסטוריה . כל זה היה בסופה של הנמנעות : 'רק אידיוטים יוכלו לצייר בדימיונם שאפשר ליישב ארץ בכסף . תארו לעצמכם , כמה כסף יוצרך לשם כך . ' הרצל רצה לייסד בנק ודרש סכום של שני מיליונים לירה . לעגו לו.- 'סכום כזה מן הנמנע להשיג . ' וכשעלה הדבר לאסוף סכום של 400 אלף לירה בערך , אמרו הכול שיהא זה מן הנמנע ליישב את הארץ . אומנם , אילו היינו עשירים כחברת יק"א , היינו יכולים ליישב . וכיום יק"א ענייה היא בהשוואה לסכומי הכספים של הקרן הקיימת וקרן היסוד , וכשחושבים על הסכום של 100 מיליון לירה , שעם ישראל השקיע בארץ ישראל מהזמן שלאחר המילחמה בלא סדר ובלא חשבון משקי , הרי רואים שזה סכום שמעולם לא חלמו עליו . אני עמדתי על ערשה של קרן היסוד , הייתי אחד ממנהליה הראשונים ואני נזכר בחלומותינו . חלמנו על סכום כסף מסויים : סכום של 25 מיליון לירה . כולנו הרגשנו שזו היתה חוצפה . עד היום לא עלה הדבר להמציא סכום זה , ואילו היו משיגים אותו לא היה דיו . לעומת זה ראינו שעם ישראל , בלא אוסף כספים , סיפק סכום כסף גדול פי שלושה מן הסכום הנ"ל . ממאה מיליון לירה , שהושקעו בארץ ישראל , רק 15 מיליונים מוצאם מן הקרנות . סכום גדול זה מוצאו בעיקר מן המעמד הבינוני , מן היהודי העני למחצה . מן הנמנע להמציא כספים — אמרו לנו בשעה שמצבם של יהודי רוסיה היה עדיין איתן וחזק ובשעה שהדביזים היו עדיין דביזים . והחיים הוכיחו , שגם בלא יהודי רוסיה וגם בתוך מצב כלכלי מדוכא ובערך כספים יתד יש אפשרות להשיג כספים . דבר זה מזכיר לי את הבדיחה הידועה : אל הרב הגדול שמואל מוהילבר , אל הציוני הגדול והעברי , בא אליעזר בן יהודה . הוא דיבר אליו בלשון שהרב לא הבין אותה בתחילה , וכשהתחיל להכיר אותה אמר : אל תשתטה , דבר בלשון של בני אדם ! אפילו הרב מו הילבר , שהיה ידוע כציוני גדול , חשב שמן הנמנע הוא לדבר עברית . וכיום משתמשים בלשון העברית , לפעמים אפילו בעניינים שמוטב היה אילו השתמשו בהם בלשונות לועזיות . כך הוא הדבר בתחומה של הציונות כולה : ההתנגשות בין 'מן הנמנע , ' מצד אחד , ובין האדם הצעיר המשתטה , מצד שני . לפעמים שמו בן יהודה , לפעמים הרצל או נורדאו , אף על פי שנורדאו לא היה צעיר לימים כלל . הם מאמינים באיזה דבר , חושבים שאפשר להגשימו , רואים את הדרך . אבל . UnmogUchkeit *

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help