sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:977

' תאים לאומיים' בתל אביב בהסכם עם בית"ר אורגנו ( סתיו ( 1937 מחדש קבוצות תלמידי הגימנסיות בתל אביב כמיסגרת נפ רדת , בשם 'התאים הלאומיים' שפעלו כבר ב 936 ו . ה'תאים' נועדו לשמש הכשרת צעירים משכילים לכניסה לאצ"ל , ותוכנית עבודתם היתה בעיקרה שיחות בנושאים היסטורים , כגון תנועות משיחיות בישראל , וכגון תנועות שיחרור בעמים . ה'תאים' אף הדריכו בצופיות ועסקו בטיולים ממושכים , במחנאות , וכן עבדו שבועיים במחנה בציר בראשון לציון . ההדרכה נעשתה בבתים פרטיים , ואחר כך במועדון קטן , ואחר כך בצריף מרווח ברחוב החשמונאים . ב 1938 הגיע מיספר החברים ב'תאים' ל . " 150- חברי ההנהגה הארצית של 'מסדה : ' ד"ר מ . גולדבאנד , מ . מרובקה , ד"ר מ . סטריקובסקי . ( 2083 אונזער וועלט / . 1938 . 12 . 2 ,. 11 . 4 על הרמה הנאה של המועצה דיווח י . בנארי לנשיאות הצ"ח ( 2084 . ( 1938 . 11 . 14 ) במאי 1939 ערכה אסיפה גדולה לנוער בעיר . אותו זמן קויים מחנה מדריכים ב'מסדה ( 2085 . ' פעלו בהם כמדריכים ו שלום רוזנפלד , עזריאל בנצינ ברנ , אסתר רזיאל , אביאל כץ , יצחק יז'רניצקי / שמיר , / ראובן ילין , מרדכי בנצינברג , ואחרים . עי' עלון 'מעוז' ( תשרי תרצ"ט ;( ניב , ב , . 219—218 היה זה מכוח פעילותו המרובה של יוסף מושקאט , הבית"רי שפנה לפעילות אירגונית ב'מסדה' בווארשה , ושיקע בה מרץ וכישרון , ששאלת 'מסדה' עלתה שוב בעיתונות הפנימית ובדיונים אירגוניים . מושקאט יצא ללחום את מילחמת 'מסדה' נגד ישראל אפשטיין ומנחם בגין וחברי בית"ר אחרים . -081 בייחוד שפך חמתו על מאמרו של מנחם בגין , ואגב הזכיר את מאמריהם של אהרן פרופס ') מסדה' מיותרת ) ושל ישראל אפשטיין ( יש לפרק את 'מסדה , ( ' ואת הבית"רי שכתב על חברי 'מסדה' שהם סנבלטים . כלפי בגין טען מושקאט , שכאילו הישווה אותו עם בן גוריון וגרינבוים , שכמוהם אף הוא אוייב של בית"ר . 2082 בקיום 'מסדה' ראה מושקאט צורך על פי האינטרס האמיתי של בית"ר , שהרי בית"ר זקוקה למדריכים משכילים . טיעון זה , שכאמור היו לו שותפים , לא היה מלא ערך , שכן צורכי בית"ר חייבו , שהמדריכים יהיו לה מתוכה , והרי אץ הסתדרות נוער מוכנה לקבל את מדריכיה מן החוץ , ואף אין סיכוי להצלחת פעולתם של כאלה . מן החוץ באים להסתדרות הנוער מרצים , ולא מדריכים . כל אותו ויכוח היה בעיקרו תיאורטי . עם שהוויכוח הפומבי לקה לפעמים בדיאלקטיקה חריפה , הרי היחסים המעשיים שבין בית"ר לבין ' מסדה' היו קורקטיים , ובדרך כלל היתה העזרה ההד דית בבחינת כלל מובן מאליו . אף היו מקומות בפולין , שבהם היה שיתוף הפעולה הדוק למדי . ערי ז'בו טינסקי ביקר ב'מסדה' וארשה ונתרשם יפה מעבודתה . ערי אף בירך את מועצת 'מסדה' ( 1938 . 11 . 11 ) בשם שילטון בית"ר . 2083 תקופת זמן היה שיתוף פעולה נאה בין בית"ר לבין ' מסדה' בווילנה ( הוצאת עיתון משותף . ( ' מסדה' גילתה מידה ניכרת של פעילות בכמה וכמה ערים מערי פולין , ובייחוד בווארשה . = 084 ( 2081 בקשר לוועידה הארצית הקרובה של הצה"ר כתב ישראל אפשטיין ' ) המדינה / ( 1937 . 9 . 5 על 'קונםולידאציה' בתנועה ונגד הפיצול בתוכה באמצעות אירגונים מיותרים , הוא דיבר בצורך לקיים שלוש פורנואציות ' בית"רים , חיילים ( ברית החייל , ( אזרחים ( ברית הצה"ר , ( ודן במיוחד בהס תדרות התלמידים 'מסדה ' , שנעשתה מיותרת , אחר שלא הצליחה לקרב את חוגי התלמידים המתבוללים , ואחר שההת בוללות עבר זנזנה עם פשיטת הרגל שלה מכוח האנטישמיות הגרמאנית . המצב בהווה הוא , שאין די מדריכים לא לבית-ר ולא ל'נזסדה ' , ואין אמת בכך , ש'מםדה' כאילו מספקת מדריכים לבית"ר , אלא נהפוך הוא . 'מסדה' הפסידה את כוח המשיכה שלה , וכיוון שכך הוכח שסיימה את תפקידה מחוץ לביח"ר . לדעתו ראוי לגייס את 'מסדה' בגדוד מיוחד לייד ביח"ר . ל'מסדה' אין אידיאולוגיה בפני עצמה . שם פורסם אף מיכתבו של מנחם בגין נגד 'צרור הדוקומנטים' שפירסם ברבים יוסף מושקאט על יחסה 'הגזלני של בית"ר כלפי 'מסדה' בעיר סטאניסלאבוב ובפולין בכלל . מושקאט קבל על בגין , ואילו בגין שקל לו למטרפסיה . הרגיז את ד"ר מ . סטריקובסקי , הפאטרון החדש של 'מסדה ' , ואח מושקאט הקנאי , שסניף 'מסדה' בסטאניםלאבוב נסתפח כולו אל בית"ר מרצונו . בגין העיר , שלא רק שם אלא אף בערים אחרות נהגו סניפים של 'מסדה' בשלימות או בחלק לעבור לכית"ר . בגין הצהיר , שאין בית"ר מנהלת מאבק נגד 'מסדה / אלא נגד הקומוניסט , נגד השעטנז בציונות , נגד ההתבוללות , נגד גזל הסרטיפיקאטיס , נגד חלוקת ארץ האבות , נגד שונאי ישראל ובוגדי ציון . טענתו של בגין נגד נציגי 'מסדה' היתה , שבאו אליו בדברי איומים , ועל אלה הגיב בזילזול . ( 2082 מושקאט דיבר שם על עצמו , שבגיל 15 הלך אל הכלא כבית"רי משום פעולה בלתי ליגאלית , כשהוועד המרכזי / של ההסתדרות הציונית — כמסתבר / לא רצה לקבל אחריות לליגאליעאציה . אותו זמן — העיד — היה בגדר פשע להטיף לרעיון הלגיון היהודי או המדינה היהודית , ולפיכך 'נתאספנו במרתפים , במאורות , בעליות ביית , נסעתי בכרטיסי רחבת התחנה ברכבות אל ערי השדה . ' ... עם מושקאט הגיבו יחד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help