|
|
Page:964
תוכניות רכש הצליח גלעזר לשכור ( יוני ( 1939 ספינה של 1300 טון להסעת 600 מעפילים , ברמ עם החמרת המצב הבין לאומי אסרה ממשלת צרפת על העברת ספינות , שיירת המעפילים נתבטלה , ואף 600 הלי"ש דמי הקדימה אבדו . ספינה של 2500 טון שביקש לקנות ירמיהו הלפרן בשוודיה לא נמסרה משום איסור ממשלתי . 2053 גלעזר בפאריס ביקש לנסות דרכים חדשות להעפלה , אחר שהישנות נעשו קשות , מסובכות , מוכרות לבלשים הבריטים , ויקרות ביותר לקופתם הדלה של אנשי הפעולה . גלעזר וסטאבסקי נכנסו במשא ומתן עם יווני ממארסייל , הבעלים של ספינות 'פאריטה' 1200 ) טון ) ( העוגנת בצרפת ) ו'נעמי יוליה' ( העוגנת ברומניה . ( אמנם גדולות היו דרישותיו של היווני , וקשים היו התנאים לקבלת ויזות מעבר דרך צרפת , אלא שביחס לדרישות הגיעו לכלל פשרה כולשהי , ואילו ביחס לוויזות הוחלט — אחר ניסיונות נפל של השגת ויזות מעבר על סמך ויזות סופיות לסין או לבוליביה , להביא את המעפילים לצרפת באורח בלתי חוקי . שיירות מעפילים הגיעו לפאריס משווייץ , מהולאנד ומבלגיה , ומפאריס הועברו בחשאי למארסייל . הספינה ' פאריטה' יצאה מנמל סט לייד מארסייל וציפתה למעפילים , שיגיעו אליה בסירות מאחורי האי שאטו דוף . המישטרה שהגיעה למקום איחרה , ואליהו גלעזר יצא מידיה בשלום בתורת עיתונאי זר . 'פאריטה' הפליגה לעבר קונסטאנצה ברומניה , ושם עלו 2 ) ו 939 . 7 . ו ) על הספינה 850 מעפילים . הדוחק בספינה היה גדול , בערך 30 ס"מ רוחב לאיש . סידורי האיכסון היו לפי השיירות : 'הפאריסאים ' , 'הרומנים ' , 'הפולא נים ' . אחר שלושה ימים בים ציפתה הספינה לספינת מיפרש , שתעביר את האנשים אל החוף . ארבעה ימים ציפו והספינה הקטנה לא הגיעה , ובינתיים אזלו מלאי המזון והמיים לשתייה . יומיים נתעכבה הספינה אל מול נמל אלכסנדריתה ועליה הונפו ארבעה דגלים — אות לרעב וצמא , חוסר פחם וחוסר רפואות . מעט אוכל ומיים מתוקים ניקנו בנמל . מאלכסנדריתה פנו לאי רודוס , בתקווה להשיג קשר עם מרכז ההעפלה . המישטרה לא הניחה לספינה לעגון במקום , ותבעה בכוח הנשק להפעיל את המכונות ולהרים את העוגן . מרודוס פנו לאיזמיר , ואף שם לא הניחו לספינה לעגון . סירת מישטרה שבאה לספינה , אחר שהורמו ארבעת הדגלים האיומים והמאיימים , תבעה את היציאה המיידית מן הנמל . המעפילים שמרו על העוגן , ומנעו מן השוטרים ומן המלחים את הרמתו . במשך לילה שלם לא פסקו הצעקות מן הספינה 'אק מק' ( לחם , ( אלא שלא השפיעו כדי להתיר את ביצוע הקנייה של המיצרכים כפי שהובטחה . קבוצת מלחים ירדה בסירה שעליה דגל צהוב , כוונתם היתה להתמסר למישטרה ולחזור לארצותיהם . באיום בנשק הוחזרו המלחים אל הספינה . תוכננה ירידה של עשרים מע פילים בסירה תוך כדי צפירה . בלתי פוסקת של צופר הספינה , שלא יוותרו ויהי מה על קבלת הזדמנות לרכישת מזונות ומים , אלא שהמישטרה באה בהצעה שכול המעפילים יפנו את הסיפון , ואז יסופקו לחם , מים , פירות , שימורים , ופחם לספינה . כמות האוכל היה בה להספיק לעשרה ימים , והפחם — לשמונה . אחר חמישה ימים של נסיעה בזיגזאגים החלה הצי פייה לשתי סירות ההורדה ( שכונו בפי המעפילים : ' לא היה' ו'לא נברא , ( ' ומשבוששו הוחלט לחייב את רב החובל להביא את האנשים הישר לתל אביב . הספינה 'פאריטה' עלתה לפני אשמורת הבוקר ( 1939 . 8 . 22 ) על החול מול מלון 'ריץ' ( עכשיו : 'דן ( ' ונדחקים ובחולים החלו המעפילים לקפוץ אל המים . ( 2053 לזר , 'אף על פי / . 254—253 ' פאריטה' נשמרת בשפת הים של תל אביב ' פאריטה' בשפת הים של תל אביב , 1939
|
|