|
|
Page:917
עלייה ג' באביב , 1939 בהתייעצות מנהלי ההעפלה , בא יוסף כצנלסון בהצעתו לפתוח בהעפלה גלויה , אחר שההע פלה החשאית נתקלה בקשיים גדלים והולכים מצד הבריטים . משום חשאיות ההעפלה נגזר על הספינות לעשות דרכן בימים , תוך כדי הסוואה והתחמקות מן הספינות הבריטיות . כצנלסון הציע לשלוח את הספינות ישר לתל אביב או לחיפה , 'זמן הנסיעה יקוצר , המנגנון הגדול והיקר להורדת האנשים יהיה מיותר , לא נצטרך לצייד את האוניות עם פחם , מיים ומזון לחודשים למפרע , ' כדרך חברת ספינות סדירות . והגיב שלמה יעקבי : 'זהו , ' ! ואמר : 'היתה לנו עלייה א' — העלייה באמצעות הסרטיפיקאטים . היא לא הספיקה , ועברנו לעלייה ב' - העלייה החשאית . רוצים לחסל אותה — הרי לפנינו העלייה ג . ' נפליג י ש ר לחופי ארץ ישראל . מה באפשרותם של האנגלים לע שות ל את הדרכיות נזרוק הימה . גמרנו עם אירופה - אין אנו זקוקים לאזרחות שלה . מי אנחנו ל מאיץ באנו י בבקשה , שליחי הוד מלכותו , הואילו בטובכם ותחפשו את התשובה בעומקי הים ... ברחנו מהיטלר , הגענו לארצנו , כאן נישאר ... זהו . 1955 ' ! הצרה החדשה שעלתה בשנת 1938 היתה , שלא רק קשה היה להתגנב אל חופי הארץ , אלא אף קשה היה לצאת מנמלי אירופה , משום הפעולה הדיפלו מאטית הנמרצת של בריטאניה . כבר במועצת פאריס הוזכרה תוכנית לאירגון צי של ספינות נושאות עולים 'בלתי ליגאליים' לחופי ארץ ישראל . תוכנית כזו נתבקשה כאילו מאליה אחר שממדי ההעפלה נעשו גדולים ביחס . אף לא היתה חדשה התוכנית . ערי ז'בוטינסקי הציע לעשות להעלאת 5000 איש בספינות לא"י בסוף " 56 1936 ז . תוכנית מפורטת בנושא התוכנית הגדולה הגיש ( 1939 . 3 . 14 ) ערי ז'בוטינסקי , והיא לעשות להעלאת רבבת בית"רים ( ובכללם רק 200 בית"ריות ) בחמש אוניות , שיפליגו לארץ ישראל ביום . 1939 . 9 . 1 באופנת העלייה ב , ' שכמוה כ'שיגעון עממי , ' ראה 'סמל הציונות החדשה . ' שש תועליות ראה בה : חינוך הנוער , שלא בחסדי האנגלים תלוי גורל העם ; אחוז הבית"רים בארץ יגדל ; מהפיכה תחול בציונות הישגה , שאף זו תהא אנוסה לפתוח בעלייה המונית ; השערוריות שיתרבו ישפיעו השפעה פוליטית ; הצ"ח תתחזק ; כוח האצ"ל יגבר , הימייה תפותח , ואולי אף האווירייה . הורדת הבית"רים נועדה לביצוע בתל אביב בלילה , אבל ללא סודיות , מתוך נכונות להפקיר הסירות 957 י . ( 1954 כרך 'נאומים , ' , 1940—1927 עמי . 339—338 תר' לו בוצקי . ( 1955 עי' אליהו גלעזר , 'בפקודתו של ראש בית"ר — באיר גון ההפעלה' ( ועי' 'חרות . ( 1957 . 8 . 9 ' , יוסף כצנלסון נדד ממרכז למרכז בענייני ההעפלה , ופעל בפאריס , פראג , ציריך , מאר סייל , בוקארשט , ועוד , ברם ראה בווארשה את המרכז הראשי להעפלה . בווארשה החריפה מחלתו , ושם רותק לחיטה עד לפטירתו בשילטון היטלר , . 1940 . 1 . 1 עצמותיו הועלו למנוחות בירושלים ( 1956 . ( 1957 ) עי' מיכתב ז'בוטינסקי לערי , ( 1936 . 11 . 24 ) ועי' מיכ חבו לנ"ל , ( 1957 . 1939 . 8 . 2 לזר , 'אף על פי / . 269—265 לצערי לא יכולתי לקרוא התזכיר במקורו . ותה של ה"הבלגה , " של אותה "הבלגה , " שבה מילא היהודי תפקיד של עכבר והערבי היה הבעל בעיר . היהודים היו עוסקים רק בהדלקת נרות להזכרת נשמות . כיום אין מתווכחים עוד * < נושא זה . כשה"אירגון" הצעיר עולה , עולה גם תקוותכם , וכשהוא נופל , נופלים גם אתם . מכול צורות המחאה זוהי החזקה ביותר , כי גם אצל מתנגדינו מנקרת במצפון השאלה , אם הדרך שהלכו בה עד הנה היתה הדרך הנכונה , ואס נכון היה ליצור בתים הניתנים לצילום . יכולים אתם לעזור להם ; סייעו להם והביאום אל אותו היום , כשכול הנוער העברי ייגרף על ידם . אל תשכחו , שיש לנו בארץ ישראל נוער המונה 60000 איש ; עיזרו להם בכול האמצעים , ואני פונה אל הנוער הזה : היודעים אתם , מי אתם ן אתם אנשי הריזרבה של ה"אירגון" . 1951 ' ! ' עלינו סוף סוף על הדרך הנכונה , ' מיכתבו של יוסף כצנלסון , לשולמית ולשמואל , בני אחיו ראובן בירושלים ( 1939 )
|
|