|
|
Page:886
בהכשרה האווירית ' הנושא האווירי' נעשה אקטואלי בבית"ר , באמצעות אצ"ל , בשנת . 1938 אותה שנה כבר נתפתחה תנועת העפלה ניכרת בספינות , ונסתבר שרצוי לעשות לכינון קשר אווירי עם הספינות בדרכן לחופי ארץ ישראל . בסופה של אותה שנה כבר נצטיירו ראשי פרקים של תוכנית של מרד גדול ומאבק גדול , שיחייבו את הקמתן של חטיבות צבאיות מובהקות , ולא רק של חיל רגלים היורים ברובים , אלא אף של פלוגות ים ושיריון ואוויר במתכונת צבאית מובהקת . על אברהם שכטרמאן הוטל התפקיד מטעם אצ"ל לברר את האפשרויות המעשיות להכשרת טייסים . בדביקותו הלהיב שכטרמאן את משה חיים כץ ( בעל פרדס כץ , ( יהודי מדרום אפריקה , שהיה מקורב לשילטונות . בנו אפריים ( פרדי ) כץ היה טייס בעל אווירון פרטי קטן , ואף אותו הדביק שכטרמאן בהתלהבותו . יוזמה זו הביאה להקמתו של בית ספר לטיס , שלראשונה נקרא 'שירות ארץ ישראל לתעופה , ' ובו שימש כמדריך ראשי & ח ווין לייבוביץ , בעל מטוס אמונים 'טיילורקראפט' 45 ) כוחות סוס , ( ששימש טייס קרבי והשתתף במילחמת ספרד . הנהלת המוסד , ואף ההדרכה האווירית , הוטלה על אפריים כץ . המי מון של התלמידים הראשונים , חברי אצ"ל ( שבאו לאצ"ל מבית"ר , ( היה על חשבון אצ"ל 2 — לא"י לשעת טיסה , כפול 25 שעות טיסה - בס"ה 50 לא"י לקורס . למחזור ראשון הוזמנו עוד שני אווירונים מסוג ' טיילורקראפט' 50 ) כוחות סוס . ( הלימודים בבית הספר התנהלו בסדר נאות ובאינטנסיביות ראויה . המחזור הראשון החל עבודתו בדצמבר , 1938 ובקורס הלימודים תירגלו תלמידיו : הקפות , הזדקרויות , שמיניות אופקיות , החלקות , נחיתות אונס וטיסות מכשירים . במחזור הראשון למדו 16 תלמידים , ושישה מהם קיבלו לאחר שלושה חודשים רישיון טיס מסוג א' במעמד חגיגי ביותר . היה הטכס למאורע ' ציוני' בתוך סביבה לא יהודית עויינת ובתחום שיל טונו המובהק של המישטר המאנדאטורי . ב 21 באפריל 1939 קויים בנמל התעופה לוד 'מיסדר הכנפיים הראשון . ' הנציב העליון מק מייקל מסר לששה מבוגרי המחזור הראשון את תעודותיהם . קהל רב זרם מתל אביב אל נמל התעופה . מלייד מישרדי בית הספר לתעופה ( ברחוב ליליינבלום ) יצאו כאלף איש , ורבים אחרים נסעו במכוניות פרטיות . נוטרים ושוטרים שמרו בדרך אל לוד , ובלוד גופא שמרו אנשי בית"ר על הסדר בקהל האורחים הנרגשים . מישלחות של הסתדרויות נוער הגיעו על דגליהן לחוג את חג האוויר העברי : אנשי הים 'זבולון , ' ו'הצופים הקשישים , ' וחברי 'מכבי הצעיר' ו'דגל ציון , ' ועמן שורות זקופות של 'בעלי השימחה , ' של בית"ר . אינג' אברהם שכטרמאן פיקד על המישלחות . מכובדי האורחים היו : הרבנים הראשיים לתל אביב , הרבנים עמיאל ועוזיאל . ליידם ישבו ד"ר יוניצ'מאן , ממלא מקום נציב בית"ר , וד"ר בוקשפאן , ראש ועד המורשים להצ"ח . עם האורחים היו השופטים העבריים , נציגי מוסדות ( 1911 הלפרן , 'תחיית הימאות העברית ; 297 ' , מתנאי , 'נחלת ז'בוטינסקי , . 45 ' ( 1912 עי' הלפרן , 'תחיית הימאות העברית , 299—298 ' , ועי' על מאמצו של קלמן אברמוביץ , שם , , 302 ועי העי , 1441 אחר ארבע העונות של הפעילות הימית ב ר י ג ה , ואחר שהספינה 'תיאותר הרצל' בת השלושים שנה עמדה רק בקושי בסערה בים הבאלטי , הוחלט להחליפה בספינת לימוד אחרת . הוחל במיפעל כספי , שזכה לעידודו של הרב הראשי לבריטאניה ד"ר י"ה הרץ . ברומניה נרכשו שתי סירות גדולות , ונעשו הכנות להקמת בית ספר 'נהרי' בגאלאצי בשביל 20 תלמידים , ואף חיפשו מדריך מתאים שייטול על עצמו את עול ההדרכה . שם קויים קורס לראדיו טלגרפאים בהדרכת מפקד הקן . אף הוחל בייסודו של בית ספר ימי בצ'יטה אלבה , ונרכשה סירת אימונים ( במחיר של 15000 ליי . ( סירות מיפרש ניקנו בבית"ר ב ו ל ג א ר י ה . קבוצות שעסקו בהכשרה ימית או בדיג נתקיימו עוד בליטא , הונגאריה , ארגנטינה וסין . עוד תוכננו מוסדות להכשרה ימית , אלא שלא הספיקו התוכניות להתבשל קודם למילחמת העולם השנייה . בארץ ישראל מונה ב . ריבלין לנהל מחלקה ימית לייד הנציבות , שעסקה בייחוד בתוכנית ביה"ס הימי בנתניה . בשנים 1937 ו 1938 פעלה בארץ ישראל קבוצה של דייגים מבוגרי בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה — על שפת הירקון ובקרית מוצקין ' ) שבט הים . ( ' מחוסרי אמצעים כספיים היו ומאמציהם הקשים נשאו רק פיחת מעטים . הם חיו בתנאים פרימיטיביים , ונתכוונו להתחרות בדיינים הערבים . "" מאמצים לפיתוח ספנות עברית ודיג עברי בארץ ישראל עשו כמיטב יכולתם הבית"רים הקצין באייבסקי והמהנדס מא לינוב . 1912 אברהם שכטרמאן
|
|