|
|
Page:863
יש לנו הרושם , שאנו עומדים לפני התקופה השלישית של הציונות . התנועה הלאומית של ישראל החלה מ"ציונות מעשית , " אחרי כן באה "הציונות הפוליטית , " ועכשיו אנו עומדים על מיפתן "הציונות הצבאית . " המזיגה תבוא אחר כך בין הציונות הצבאית והציונות המדינית . הסמלים שלנו הם : קאבור תארי באלדי . קאבור לא היה משיג את שיחרור איטאליה בלי גאריבאלדי . ' ראש בית"ר שאל שאלות ביניים : ' ראש בית"ר : יזכור נא אדוני את אחוז האיטאלקים והבלתי איטאלקים באיטאליה . בגין ; אנסה להביא דוגמא ממילחמת השיחרור של האיר לאנדים . אפשר להילחם בארץ אחרת בשביל המולדת . ראש בית"ר : יגיד נא לי אדוני , איך יכניס את החיילים הבית"רים לארץ בלא חסד זריםי בגין : אמרתי , שאנו עומדים לפני תקופה של ציונות צבאית ולא בתוכה . אני רוצה , שנתחיל כבר ליצור את הכוח הצבאי שלנו , שלא יהיה תלוי בחסד זרים . אם יווצר הכוח , תבוא גם עזרת הגולה . ל ו ינב ר ג : באילו דרכים י בגין : אני מציע רק רעיון . כיצד להגשימו ידונו מומחים . ראש בית"ר : השם אדוני לב לפרופורציה של הכוה הצבאי העברי בארץ והכוח הצבאי הערבי ? בגין : אנו ננצח בכוחנו המוסרי . אילו היו מגשימים את תוכנית החלוקה . כלום היינו שותקים , כלום היינו מסתפקים בנאומים גרידא ז אני בטוח , שגם בפרופירציה של היום היינו מקימים חומה חייה נגד החלוקה , ואילו גם נופלים היינו — היינו נלחמים . מן ההכרח שיגיע לידי מילחמה בלתי אמצעית , שבלעדיה הולכת הציונות ונחרבת . בית"ר תהיה נאלצת ללכת בדרך זו , כדי להציל את הציונות . אני מתכבד להציע בתור סמל לעבודתנו ולמילחמתנו החדשה , לשנות את הסעיף ד' של הנדר הבית"רי . בסעיף זה אמור : '' אכין זרועי להגנת עמי , ולא אשא זרועי אלא להגנה . " אני מציע במקום המלים "לא אשא זרועי אלא להגנה" לשים את המלים : "ולכיבוש מולדתי . " כל הזמן שאפנו לכוח . הכוח נוצר . ישנם מיליונים , שאין להם מה להפסיד . תפקידנו הוא לנצל את הכוח החבוי בהם . ' הדברים נאמרו , והשאלות נשאלו בחריפות , אבל בכול הרצינות הראויה לכינוס ולנושא הגדול . הצד החלש שבדברים היה , שנאמרו בדרך של הנחות ומסקנות חדמשמעיות על סמך השקפה שהגבילה עצמה מל כתחילה ללא דיון על כל האספקטים ועל כל הגור מים הקובעים במערכה ההיסטורית , ובאופן כזה נש ארה פתוחה לקריאות שאלות הביניים של ראש בית"ר ושל לוינברג . דומה הדבר , שאת התשובה לשאלות נתן בגין בעצם סופם של דבריו : 'יש מיליונים שאין להמ מה להפסיד , ' וקרוב לוודאי שדווקא הדב ריבו הללו העלו את חמתו של ראש בית"ר ונסכו חריפות בדברי תגובתו , ללא כל ספק בלא כוונה של פגיעה אישית . ראש בית"ר לא התנגד לשינוי נוסח הנדר , אף לא גילה את ההצעות והתוכניות שהועלו בפורום אחר , שוודאי אין להכריז עליהן בכינוסים , וודאי לא קודם שנעשה עניין פירסומן נחוץ , ראוי , מועיל . ראש בית"ר אף לא נכנס לבירור מלא של בעיית המצפון והכוח המוסרי , והרי אף בגין טען בתשובה לשואליו : 'אנו ננצח בכוחנו המוסרי , ' ואף לא נכנס לדיון מלא בסיכונים שבמילחמה המוצעת , משום שבלעדיה הציונות נחרבת . ראש בית"ר ראה את עצמו אחראי לדחייתה של אותה מילחמה , ואפילו לא בא לגלות את כל מחשבותיו ואת כל ספקותיו , הירשה לעצמו להגיב בלשון קיצונית , בטענה שלא הרי ישראל כהרי איטאליה , תוך הדגשת הסכנה הגדולה , למעשה , אם לא יושם לב לתנאים שבמציאות כולה , ולהלכה , אם יאבד בכלל האמון במצפון העולם , והייאוש יקבע את דרכו של העם . ואלה דברי ראש בית"ר , עם סיום דבריו של בגין . ראש בית"ר אמר : ' הרשוני לדגיד לכם כמה מלים . חריפות . בתור מורה שלכם צריך אנ לעשות זאת . תסלחו לי , אם אדבר מעט קשות . יש כל מיני רעש . יש שריקה , ויחסי אני ויחס אחרים לשריקה הוא שונה . אנו סובלים שריקות מכונה , עגלה וכוי , והדבר מובן . ואולם אין לסבול את חריקת הדלת , כי אין בה כל תועלת . אין בת צורך . גם הנאום וגם מחיאות הכפיים הם הרייקת דלת שאין בה טעם ותועלת . אין בבית"ר מקום לפיט פוט כזה ... הדברים שנשמעו מפי האדון בגין הם חריקה כזאת , וצריך באכזריות לדכא כל מיגי חריקות כאלו . נכון , יש צורך ברוח גאריבאלדי , ולד , יש מקום בבית"ר . אולם אט רוצים לעבור לשיטה זו — זוהי חריקת הדלת . מעשה גאריבאלדי — הוא חשבון אריתמיטי . הוא קיווה לרוח האיטאלקים . היתד , מצדו פשוט ספיקולאציה . לולא . עלה גאדיבאלדי , היה בא אחר ומצליח , מכיוון שהצד המכריע גר בארצו . גם באירלאנדיה היה אותו הדבר . רוב האיר לאנדים הקאתולים גרו על אדמתם . ואנו י התחלנו את חציו נות בבושה . הבושה היא בזה שאיננו נמצאים בארץ ישראל . ואפילו נהיה גיבורים , כגגר מי נתקוממי שאלת הכניסה לארץ ישראל קודמת להתפרצות הגבורה . לארץ ישראל באנו בכוח המצפון של האנושות , והודות לזה יש היומ לאהדים מאתנו העוז לדבר דברים כאלה . והצבנו ביחס לכוח הערבי בארץ י — בקרב היישוב היהודי — יש כל מיני יהודים . אולם לב כל הנוער הערבי נוטה אתרי הכנופיות . ובפרט זה יש לשים לב למצב האסטראטגי בארץ : הלא הערבים יושבים בהרים . חוץ מזה הם יכולים להשיג עזרה מעבר הירדן ומשאר הארצות השכנות , ואנו — מהגולה הרחוקה . נשק הם מביאים מהארצות הסמוכות , ואנו
|
|