|
|
Page:826
בית"ר י וון קיימה את ועידתה הארצית בסאלוניקי ( אפריל , ( 1938 ומשם שוגרו ברכות למלך ולנשיא מיטאקסאס . המלך השיב במיברק תשובה ארוך . כלפי חוץ נתבע מאת הנוער העברי למילחמת הגנה לתקוות חייו , להגברה מהירה של פעולתנו בארץ , כי מבלטדנו אין אחרים בעדנו . ' עי' עדות שלמה ראובן — אברהם שאקי . בימי נציבותו של גלעזר בליטא גלעזר ידע להחזיק במתח מלא את מחנה בית '' ר בליטא . הוא תבע מרובה מן החברים , וכך שמר על מחה של בית"ר במוחלט , ואף ביחס להסתדרויות האחרות של הנוער הציוני בליטא . שילטון המיפלגה האחת בנשיאותו של סמיטונה התייחס באהדה לתנועה הציונית , ועבודת בית"ר לא הופרעה במדינה . בראדיו הממשלתי ניתנה הזדמנות למקהלת בית"ר ולתיזמורת 'ברית החייל' להופיע בשידורים אחת בחודש . ז'בוטינסקי וחבריו מבית"ר הירצו בראדיו בנושאים חגיגיים . בכנס הרביעי של בית"ר ליטא ( 1935 . 10 . 17-14 ) נדונו הבעיות העקרוניות והמעשיות הגדולות שציפו למלוא פיתרונן : ובעיקר בעיות המסורת , הצופיות ושיטות העבודה החינוכית , תוכנית העבודה התר בותית , ההכשרה הסוללית . בכנס הובעה התמרמרות על החלטות 'מכבי' בברין , שסכנה בהן לתנועת הספורט הלאומי . בו הוחלט לעשות פעולה גדולה למען עלייה עצמאית . הכינוס הכריז 'על נכונותו לוותר על זכויות העלייה במיקרה של ניסיון לאכוף על בית"ר ויתור כולשהו על עקרון מעקרונות בית"ר' . 1779 בעקבות ההחלטה על הכשרה סוללית אורגנו בחורף 1936 בליטא קורסים מיוחדים לנגרות — הכשרה בתעשיית רהיטים 18 ) חודש . ( נוסף על ההכשרה המיקצועית הכללית הוחל בהכשרה ימית . מיספר החברים בבית"ר היה : , 2740 מהם % 46 נוער לומד . עניין מיוחד היה לבית"ר , שלא להזניח את ההכשרה ההגנתית , ולתכלית זו הושג - אחר משא ומתן עם שילטונות ליטא - סיוע מיקצועי מצד קציני צבא ליטאים , שהדריכו קורסים מיוחדים בכלי נשק ( נשק קל , רובים ותת מיקלע ) בקובנה . 1780 אחר משא ( 1779 ועוד מהחלטות הכנס : לקיים חינוך צופי עד גיל ; 17 לחזק את החינוך התיאטראלי , לבסס את ההכשרה הםוללית ; לעזוב 'מכבי' אס 'מכבי' ליטא תיכנע להחלטות ברין ; ועוד 1 נגד החינוך המגמתי מצד מורים 'שמאלנים' בבתי הספר בליטא . בכנס היו פעילים במיוחד אליהו גלעזר ודויד בידרמאן . צירי הכנס עברו בתהלוכה ברחובות קובנה , אוזר הנחת זר טל קבר החייל האלמוני . בראש צעד ש . גפן , תנהל מחלקת ההכשרה ההגנתית בנציבות . ( 1760 הקצינים הליטאים קיבלו שכר . שעות הפעולות היו בבוקר השכם ובערבים . קרן תל חי סייעה בתקציב ההדרכה . לחברים היה אף נשק פרטי , והתמחו בו בחשאי . לפי פקודת הקבע בבית"ר ליטא : לא יעלה בית"רי בלא הכשרה הגנתית ( קורס מלא , ( או אחר שירות בצבא ? לא יעלה בית"רי בלא שיעביר נשק קל — לפחות יחידה אחת — לארץ . ביתיר מהי 7 ( מאמר בלשון לאדינו ) עמודים מתוך 'המנורה' ( תיסאלוניקי , ( תשרי תרצ"ת . ( האחראי אברהם ארוך . ( מאמרו של יעקב נ . אלקלעי
|
|