sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:705

ג ) המתקיף יכול להפתיע . ההפתעה היא כשלעצמה נע ק חריף . מי שיפתיע את אוייבו במילחמה פיתאום , בזמן שהוא איננו מוכן להתנגד כראוי , או במקום שלא הספיק לבצרו כראוי — הנהו כבר קרוב לניצחון . המתגונן אינו יכול להפתיע מפני שהוא עומד על עמדו . ולעיתים קרובות הוא מוכרח לעמוד זמן רב במקום אחד , ובינתיים מספיקים הצופים והאווירונים של המתקיף לגלות את מצב הדברים כמו שהוא . המתקיף , שבידו האיניציאטיבה , בידו להתנועע בזהירות , ולהימנע מתקלה פיתאומית . כל החישובים האלה מוליכים אל מסקנה אחת : מי שאינו רוצה להיות מנוצח , אין לו אלא לתקוף . גם אותו הצד הלוחם שאיננו בא לדכא אחרים , אלא להציל את חירותו ואת כבודו , גם לפניו פתוחה רק דרך אחת — דרך ההתקפה . הוא צריו להסתער על אוייבו ולשבור את כוחו ואת רצונו , ולפני שזה יספיק לתקוף אותו הוא צריך לשלול מאוייבו את האפשרות לתקוף . היוצא מזה — מבחינת שיטת המילחמה אין הבדל בין מתקיף ומתגונן כי גם המתגונן — מוכרח לתקוף , כדי להינצל משיעבוד . ההבדל ביניהם קיים מבחינת הרצון הקודם למיל חמה , אם זה הוא רצון לשעבד אחרים או רצון לחיות חיי חירות וכבוד . המימרא הצבאית "דרך ההגנה הטובה ביותר היא דרך ההתקפה , " איננה כשלעצמה מימרת שקר מילי טאריסטית לכסות בה על שאיפות רצון . מימרא זו כשלעצמה כולה אמת , אלא שאנשי זדון משתמשים בה ללא צדק . התגוננות באמצעות התקפה , כדי לשלול מן האוייב את האפשרות לתקוף , נקראת הגנה אקטיבית . רק המתגונן הגנה אקטיבית , יש לו תקווה לא להיות מירמס לרגלי המתקיף . הגורל האומלל הזד , נשקף כהכרחיות שאין ממנה מיפלט לכול מי שמתגונן באופן פאסיבי בלבד . בראשיתה של מילחמה או בתחילתו של קרב נאלץ לפעמים אחד הצדדים להימנע מהתקפה , כדי להרוויח זמן לצורך הכנותיו ולתת לאוייב את האפשרות לתקוף ראשונה . אבל מילוומת המגן לא תהיה אלא תקופת מעבר , עד שתיגמרנה ההכנות , הכוחות ירוכזו כראוי , האספקה תאורגן וכו . ' שאיפתו הראשונה של כל צבא מתגונן היא לתפוש שעת כושר ולהפוך את השיטה : להזניח את ההתגוננות ולערוך התקפת גומלין נמרצת , על מנת להשוות את כפות המאזניים , אם לא להכריען לגמרי . אולם בחירת הזמן המתאים היא שאלת קשה , והמעבר מהגנה להתקפת גומלין הוא מסובך בכלל וכרוך בקשיים רבים , זהו עוד נימוק נוסף להכרעה לצד פעולת התקפה למפרע ! מה מלמדות אותנו המציאות הארץ ישראלית וההיסטוריה של הנוער הלאומי ? במשך זזמש עשרה שנה בקרוב היתה שיטת הנוער הלאומי הגנה פאסיבית . הוא היה שואף רק להדוף התקפת האוייב לכשתבוא , ולא התכוון לעקור מידי האוייב את האפשרות לתקוף את היישוב — מה שאפשר לעשות רק על ידי התקפה קודמת — וגם לא התכוון לשלול מן האוייב את פרי התקפותיו על ידי התקפות גומלין . ההיסטוריה של הארץ מוכיחה לכול מסתכל בלתי משוחד , שתמיד נשאו התקפות הערבים יבול פוליטי רב : כל פרשת התקפה ערבית גררה סירסום חוקים דורשים נגד הציונות . התופעה הזאת כבר חזרה ונשנתה כמה פעמים . ואחרת אי-אפשר . סיום כזה הכרחי לכול הגנה פאסיבית . לו היה היישוב עורך התקפות גומלין , היה מקום לקוות שלא יטילו עליו הגבלות חדשות לבקרים , ואולי היינו זוכים לראות בעקב כל התפרצות , הופעת חוקים חדשים לטובת הציונות . הסיפורים על הסימפאטיה של דעת הקהל העולמית אינם אלא סיפורי מעשיות לשוטים או לתינוקות . וגם בזאת אפשר להיווכח מתור הסתכלות כולשהי בדברי ימי היישוב מאז הכיבוש הבריטי . עין בעין אפשר לראות בפעולת הגוער הלאומי עד הזמן האחרון — את כל התקלות וכול המועקה הגלומות בשיטת הגנה פאסיבית . חוסר האיניציאטיבה הכריח להסתגל לתימ רוני הערבים — זאת אומרת להכריז גיוסים תכופים בכול מיקרה של חשש , כי אי אפשר לדעת מראש איך ית 0 תחו העניינים ובמה תיגמר איזו הפגנה ברחוב . היה הכרח לפזר את הכוחות לכול אורך הגבולות הארוכים שלנו , ולהחזיקם מגוייסים במשך זמן רב . זמנו של גיוס לא היה תלוי בנו — הוא היה תלוי ברצון המופתי ומלכי ערב . כולנו זוכרים באילו הוצאות עצומות עלה הגיוס בשנת 1936 ועד כמה דילדל את כוחותינו בפרט , ואת כוחות היישוב בכלל . ואחרי הכול נשארה בידי הערבים האפשרות להפתיע . כל אקט טרוריסטי משלהם , היה הפתעה במקומו ובשעתו , הפתעה מרה מאוד ככול הפתעה מילחמתית וגם זאת אי א 0 שר היה למנוע , באשר זהו אחד מיתרונותיו של כל מתקיף . לא הועילו שוטרים , חיילים וגאפירים , וגם אם יגדל מיספרם כהנה וכהנה' וגם אם הוצאות החזקתם תגדלנה שבעתיים — האיניציאטיבה , ההפתעה ואפשרות לרכז את הכוחות במקום הרצוי ובזמן הרצוי תישארנה תמיד נחלת המתקיף , ואתן גם סיכויי הניצחוץ הסופי . לא נכון הדבר שמיעוט כוחותיו של היישוב הוא שהכריח לנקוט בדרך הגנה פאסיבית . מאורעות החדשים האחרונים לימדו , שאילו היו הרצון והנכונות הנפשית למילחמה , היה אפשר לפעול הרבה , באותם הכוחות שהיו בעין . אותה רוח דסטיסטית של אחיהם ברוח באירופה , היא שהפילה למשואות את וינה מיבצר הסוציאליסט , והיא שהסגירה את גרמאניה על מיליוני פועליה ואת אוסטריה — בידי היטלר בלי כל התנגדות . אותר , רוח דםטיסטית , של אנשי השמאל שלנו בארץ , היא שהוליכה את הציונות מוויתור לוויתור , מהסכמה לקריעת עבר הירדן , עד הסכמה לחלוקת הארץ באופן מחפיר . והיא היא שכפתה על היישוב את חרפת ההבלגה ואת כל האסונות הפוליטיים שבאו בעקבותיה . כמו כן לא נכונה הדעה שההבלגה היא המצאת השנה . 1936 מי שזוכר את הנוער הלאומי בשנת תרם"ט , זוכר את ההבלגה של הימים ההם , שאז נקראה בשם "צמחונית , " ושהיתד , — למען האמת — מדכאה פחות וכובלת פחות מזו של שנת . 1936 בעצם שולטת ההבלגה ביישוב עוד מימי "השומר , " והקובץ לזכרו יוכיח . אין להתפלא כלל לא על התוצאות הפוליטיות שהיו תמיד לטובת הערבים , ולא על העובדה שהתקפותיהם נשנו וחזרו אחת לשבע או שמונה שנים . אם לא נעשה שום ניסיון לשלול מהם את האפשרות ואת הרצון לתקוף שנית ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help