|
|
Page:691
תקיעות שופר לייד הכותל המסורת שפתח בה משה סגל מיוזמתו לתקוע בשופר בנעילת יום הכיפורים נתקיימה בהמשך השנים , על אפם של כל מאמצי המישטרה הבריטית להפסיקה . ביום הכיפורים תרצ"ה היה התוקע הצעיר חרדי מירושלים , חיים ראובן הורוביץ , שנאסר בשעת מעשה ושופרו הוחרם . מישפטו קויים בלא דיחוי , וגזר דינו היה לשלם קנס ולתת ערבות להתנהגות טובה במשך שנתיים . 'העולם' של ההנהלה הציונית הודיע על מאסרו : 'עוד פרובוקאציה ריביזיוניסטית ' , ומלשון הידיעה אתה נמצא למד , שהעיתון קיבל ? להלכה ולמעשה את גזירת הרשות , לפי החלטת ועדת הכותל , ואף חשש ל'אסוף שיקרה ליישוב היהודי אם לא יקבלו את הגזירה . אחר תפילת הנעילה של יום הכיפורים תרצ"ו תקע בשופר שרגא חייטין , ממגוייסי הגליל . יחס המישטרה אליו היה כלפושע פלילי , וניטלו ממנו טבי עות האצבעות . חייטין נדון לשלושה חודשי מאסר . כרגיל , נשאה עמה כל תקיעה במוצאי יום הכיפורים לייד הכותל התעוררות מחודשת לאהבת קדשי ישראל ולהגנה עליהם . קומיסאריון בית"ר בתל אביב פירסם הודעה בעניין תקיעתו של חייטין , ש'הפגין הפעם בפני עם ישראל ובפני העולם כולו את זעם מחאתו של הנוער הקנאי בישראל נגד השפלת כבוד התורה וכבוד האומה מצד המישטר הנוכחי בארץ , הגהל מעם ישראל אף את אותן הזכויות במקומות קודשנו , שאפילו בימי הטורקים נהנה מהם היישוב העברי בארץ . שרגא חייטין נבחר על ידי בית המישפט להיות דוגמא של פסק דין חמור ... חייטין יישא את סבלו בגאון והדר כיאות לקנאי עברי , וכול בית"רי בארץ יסבול בנפשו את סבלו של חייטין' . 1165 בתרצ"ז לא היתה אפשרות להגיע לכותל משום העוצר שהוטל על העיר למן השעה שש לפנות ערב . אותו יום הכיפורים הופרה לא רק המסורת בת השנים האחדות לתקוע בשעת הנעילה ביום הכיפורים על אפה של גזירת הרשות , אלא אף עצם המסורת בת מאות השנים להתפלל לייד הכותל . לפי הוראה ' פנימית' לא אורגן 'בית כנסת' אותו יום לייד הכותל , ורק יהודים מעטים מאוד באו לשם במשך היום כדי להשתהות במקום המקודש , כהרגלם משנה לשנה . ההוראה 'הפנימית' הזאת יצאה ללא ספק מהוועד הלאומי , אם מיוזמתו שלו ואם מיוזמה 'סוכנותית ' . ' הירדן קבל ברוגז על ביטוי בולט זה לשיכחת הכותל , והטעים את העובדה ש'וויתרו על התפילה' ו'הכותל עמד עזוב' . * 1165 בתרצ"ח תקע - אריה קוצר מראש פינה . התוקע נדון לשישה חודשי מאסר על גרימת התרגשות דתית ומהומות רציניות . התוקע טען בהודאתו , שהתקיעה היא חלק בלתי נפרד מהתפילה , ושלאחר התקיעה נאמרת הברכה : 'לשנה הבאה בירושלים ' . ואין סיום לתפילה בלא תקיעה לפי מסורת קדומים . בתרצ"ט תקע עזרא בן אברהם שתני , שנדון לארבעה חודשי מאסר . כן נדון יעקב מיזרחי ( בן ( 16 למתן ערבות . כדי להבטיח קיום תקיעת שופר נשלחו לתפילת הנעילה תוקעים אחדים למלא את התפקיד ולקיים את המסורת בלא התחשבות עם גזירת המישטרה . ( 1462 לשילטון בית"ר בלונדון כתב ;( 1937 . 11 . 10 ) 'השמאל והסוכנות מתכוננים להתקפה גדולה לכיבוש הגליל , מטעמי תעמולה , כסף , ובאמת עמדה וביטחון . מצד שני , התחלנו גם אנחנו לעבוד בהיקף גדול . חכרנו את המשק הכי גדול בראש פינה , מתכוננים אנחנו לקבלת הנוער הגרמאני . קיבלנו בין העולים הגרנזאנים החדשים את עולי הסוג "סמואל הכ שרה" / הכשרה מקרן סמואל למען יהודי גרמאניה . / חושבים אנו השנה לעשות טאבאק בכול המושבות שבגליל , בכדי לאפשר קליטה לאנשים חדשים ,.. המו"מ עם פיק"א אף פעם לא יצליח , ולגיתז אף פעם לא ניתן תוכן ונשמה , אם לרשותנו לא יעמדו סכומי כסף גדולים , כדי שנוכל להגשים את מיפעל ההתיישבות . ' ( 1463 עי"ש . ( 1464 עי' בוים , בספר 'שמשון יוניצ'מאן , . 59 ' טל יוניצינואן עי " ש , , 57—56 ושם ( ד"ר בדר , 37 , ( עי' לעיל הע' , 1352 ולהלן הע' , 1484 ופרק פג . ( 1465 'המדינה / . 1935 . 10 . 29 בטעות צוין בהע' , 654 שחייטין תקע בשנת תרצ '' ה . התוקע היה אז ; חיים ראובן הורוביץ . (* 1465 עי' ב . ל , / לובוצקי / 'הירדן , 1936 . 9 . 30 ' , ועי' ידיעת סט"א . בגליל העליון . 1162 הוא ביקש לצאת לאירופה , כחבר במישלחת לפולין , ולעשות להפעלתה של התנועה לקראת מילוי כל תפקידיה , ודרש וחזר ודרש להחזיר את שלום רוזנפלד מאירופה לנהל את גדוד הגיוס בגליל - 'רוזנפלד הוא המועמד היחידי' . 1 Je 3 יוניצ'מאן גרס את עמדת ראש בית"ר , שעדיין מוקדם לתכנן את המרד הגדול , אלא שלא יכול לשאת את ההבלגה האצ"לית , כגון ההבלגה בעיר העתיקה שבה ישבה פלוגת הגיוס של בית"ר . אחר רצח אלקבץ ופציעת החברים רבינוביץ ורוזנצווייג איים יוניצ'מאן באולטימאטום , שאם אצ"ל לא יפעל ויגיב , הוא יגיב על דעת עצמו . 1464
|
|