sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:641

מייחסים את הכרוז " 40 שהוכן 1937 . 4 . 23 ) ) והופץ בתל אביב , ושתוכנו התנגדות לקבלת דין מתת הסוכ נות : ' לנאמנים לשבועה ! הרעיון והמטרה של האצ"ל בארץ ישראל שלשמה נוצר היא האמונה שהמדינה העברית לא תובל לקום בלי להישען על גוף צבאי לאומי בלתי תלוי . הסוכנות מקווה עכשיו לקבל אישור לפעולה חופשית לאלה העומדים תחת פקודתה תמורת השתעבדות לשילטון הזר והכנעה לתוכניות של הקאנטוניסאציה של הארץ . על האצ"ל בארץ ישראל הוטל להיות הכוח הממשי היחידי שיצטרך ויוכל להילחם לתקומתה של האומה העברית בארץ ישראל נגד המזימות של האוייב החיצוני וההכנעה של אלה המוכנים לבגוד מבפנים . האצ"ל בארץ ישראל הועמד לאור המציאות הפוליטית לפני ההכרעה בין היכנעות למרותן של הממשלה והסוכנות לבין נכונות להקרבה כפולה והסתכנות כפולה . חלק מחברינו לא נמצאה בהם הנכונות הדרושה לתפקיד קשה זה , נכנע לסוכנות ועזב את המערכה . החלק הגדול והנאמן ממשיך בדרך שהיתרה האצ"ל בארץ ישראל מיום היווסדו עד הנה . כל הניסיונות שנעשו על ידי המיפקדה הקודמת במשך שבות קיומו של ה'אירגוך לבוא לידי איחוד עם האירגון השמאלי נכשלו , מפני שהשמאל נכנס למשא ומתן זה לא על בסיס של ליכוד הכוחות , אלא הכנעת כוח אחד בפני השני . העמדתו של האצ"ל תחת מרותה של הסוכנות שהשמאל הוא בה שליט יתיר — פירושו הוא חיסול אירגוננו . כיום קיימים בארץ שני אירגונים : אחד שמאלי כפוף למרות השמאל , שלצערנו הגדול הצטרף אליו חלק מאנשינו , והשני ( 1540 ניב , א , . 298 כאן מקום לסתור טענות מאוחרות על כוונות ראשונות , כפי שמצאו ביטוי בעיתונות ובעדויות פרטיות . ודאי אמיתית הקביעה , ש'בכל שלבי התפתחותו היו אנשיו ומפקדיו מאוחדים בעקרון , כי אצ"ל הווה צבא לאומי , ולא זרוע מיפלגתית ... גם זאב ז בוטינסקי דגל בעמדה זו של האצ"ל' ( הילל קוק , 'ידיעות אחרונות , ( 1972 . 6 . 23 ' , אלא שמוטעית היא המשך הקביעה , ש'באצ"ל היו תמיד מאות חברים ומפקדים , שלא באו מבית"ר ומהמיפלגה הדיביזיה ניסטית , ולא היו מעולם חברים בתנועות אלה . די להזכיר בין אלה , שלא נימנו עם בית"ר והריביזיוניםטים , את דויד רזיאל ( שרק בשנת 1939 "מונה " בהסכם מוזר ל"ראש בית"ר בארץ ישראל , " תפקיד שלא מילאו , למעשה גם אחרי כן , ( את אברהם שטרן ואותי . שלושתנו היינו חברי המיפקדה של אצ"ל , יחד עם אהרן חייכמאן וחנוך םטרליץ / קלעי , / שעד כמה שידוע לי היו חניכי ה"הגנה . " בין כל חברי המיפקדה היה רק בית"רי אחד — משה רוזנברג ' . עד כאן . ברם לשון העובדות היא ו באצ"ל המחודש שרדו רק חברים , שהיתה להם זיקה אידיאולוגית , ולרובם ככולם אף זיקה אירגונית , אל תנועת ז'בוטינסקי . נעדרי זיקה זו לא היו זקוקים כלל לאצ"ל . קבוצת המפקדים הירושלמית המצומצמת ( רזיאל , שטרן , קוק , תלוי ) היו כרוכים אחר המפקד דן ( אברהם קרי צ'בםקי ) רב ההשפעה ונפרדו ממנו , כשהלך סולידארית עם המפקד גדעון ל'הגנה' רק ימים מעטים קודם לפילוג , ואין ספק שהזיקה לז'בוטינסקי היא שקבעה , אף לגבי האחדים הללו ; בחזקת ברי , שאלמלא קרא ז'בוטינסקי להמשך הפעולה העצמאית של אצ"ל , לא היה לו קיום עוד , ולא הקבוצה הירושלמית היתה מקיימת אותו . רזיאל וקוק היו לא רק חברי ברית הסטודנטים הלאומיים 'אל על ' , אלא אף חברי םקצית האקדמאים הצה"ריס באוניברסיטה העברית . רויאל עלה עם הבית"רים לתל חי . הלוי הירצה בביה"ס למדריכים בירושלים ( וקיבל פורמאלית תעודת בית"ר . ( הילל קוק השתתף בהפגנה באוניברסיטה נגד נורמאן בנטביץ ' , והיה בין ארבעת הסטודנטים שנעצרו ושוחררו בהתערבותו של ד '' ר מאגנס . רזיאל והלוי נתבעו לדין האוניברסיטה ( ואף הושעו מלימודיהם ) על שום אחריותם לכרוז המשותף שהוצא בקשר להפגנה הנ"ל . הלוי השתתף מאז במאמרים בעיתונות הצה"רית והיה פעיל בייסוד הצ"ח . רזיאל ראה עצמו תמיד תלמידו של ז'בוטינסקי , ולימים כשהתייצב לפני ראש בית"ר העיד על עצמו , שהוא 'בית"רי מלידה , ' חשיבותה של הקבוצה הירושלמית לגבי עתיד אצ"ל אינה מוטלת בספק , ברם בשנת 1937 היו חבריה רק מפקדים צעירים באירגון , שהש פעתם מוגבלת ביותר אף בקרב החברים המפקדים , וכמעט לא מורגשת בסניף הירושלמי . כוחה של הקבוצה היה באי שיות הצבאית הגדולה שבה , רזיאל , ואילו רזיאל הצנוע לא היה ידוע אלא למטטים בלבד . דבריו של קוק בעדותו ( מי"ז , תב"פ , ( 33 / 14 על כך , ש'הקבוצה שלנו התנגדה ל"הגנה " לא ממניעים מיפלגתיים , אלא ממניעים אירגוניים , צבאיים טכניים ' , לוקים בטישטוש , שהרי לא הקבוצה הזאת גרמה להמשך קיומו של אצ"ל , והכרעתה לטובת ההמשך היתה מכוחו של ז'בוטינסקי , ובדיעבד — אף לשמו של ז'בוטינסקי , ודאי מתוך הביטחון שהשקפותיו הצבאיות של ז'בוטינסקי ועצמאותו המדינית יניחו אפשרויות חדשות להוד פתזזותו של אצ"ל חדש , בשיטותיו ובמגמתו . אין אפוא חשיבות כלל להמשך עדותו ; 'לא היינו מעוניינים להיות חלק לא של המיפלגה הריביזיוניםטית , ולא של המישחק הפוליטי ' , על הסייג שלה : 'אולי זה לא היה ברור לנו מאוד / ועל ההשלמה : 'ההנחה שהיה כאן פילוג של ריביזיוניסטים ולא ריביזיו ניסטיס היא מוטעית מיסודה . ' ושוב אל העובדות ? המיפקדה הראשונה בראשות רוונברג מנתה את החברים חייכמאן וקלעי , הבית"רים ( ולא חשוב , היכן התאמנו בנשק , ( ואת רזיאל . ספק אם בכול אצ"ל המחודש נשארו לו חמישה מפקדים , שלא ראו עצמם קשורים בדבוטינסקי . ז'בוטינסקי לא נתכוון להקים צבא מיפלגתי , ואף לא נתכוון לשלוט בו שילטון אישי פיקודי שיגרתי . הילל קוק שימש לימים איש מטה אצ"ל , וההשקפות שייחם לאחר מכן לאצ"ל היו ונשארו השקפותיו האישיות , שלאו דווקא היו זהות טם השקפות רזיאל מפקדו , ואף לא עם השקפות שטרן , מתחרהו . רק מלאחר מות ז'בוטינסקי , ומלאחר פילוג אצ"ל—לח , " י כשבית"ר בגולה כמעט הושמדה , ובית"ר בארץ ישראל נח לשה , הוחל בגיוסם של טוראים מחוגים לא בית"ריים , בייחוד מחוגי הנוטר הדתי ( אף אלה היו ברובם הברים או אוהדים ל'ברית החשמונאים . ( ' ועי' עוד ד . שילנסקי על קוק , 'ארץ ישראל ' , אבגוסט 1972 ( עמי . ( 19

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help