|
|
Page:597
זה לא השאיר רישומו העמוק בלבות שומעיו וחוקריו . בעדות זו אף נרמז עניינה של בית"ר המקופחת לגבי זכות העלייה ג . 120 אחר ההגדרות המאירות בנושאים 'מדינה' 'לאומיות' ו'ארץ ישראל' ( שמשני עברי הירדן ) הגיע ז'בוטינסקי אל הגדרת מצבם של היהודים בגולה : ' חוששני מאוד , שהדברים שאומרם עכשיו , לא יערבו לחיכם של רבים מבני דתי , ומצטער אני על כך , אלא שהאמת היא אמת . עומדים אנו בפני אסון איתני , כעין רעידת אדמה סוציאלית . שלושה דורות של הוגי דעות יהודיים ושל ציונים , ביניהם הרבה אישים בעלי שאר רוח ... שלושה דורות הקדישו את מיטב עיו ניהם לניתוח מצבם של היהודים והגיעו לכלל מסקנה , שסיבת סיבלותינו היא עצם עובדת ה"גלות , " עובדת אב זו , שאנו מיעוט בכול מקום . אין זו אנטישמיות של בני אדם . זוהי , קודם כל , האנטישמיות של הדברים , שינאת הזרים הפנימית , הגלומה בכול גוף חברתי וכלכלי , וממנה אנחנו סובלים ... עיקרו של האסון הריהו רעידת אדמה קבועה ומתמדת ... הליקוי הגדול ביותר בכול מה שאומר לפניכם , ובכול מה שהושמע באוזני הוועדה עד עכשיו , הרי זה , אולי , חוסר היכולת להגיע באמת לעומקה של הבעייה , לצייר לפני עיניכם דמות אמת של הגיהינום היהודי . ומרגיש אני שלעשות זאת לא אוכל . מפלל אני ליום , שתינתן רשות לנציג יהודי להופיע בפני אחד משני הבתים האלה / הפארלאמנט הבריטי , / רק כדי לספר להם מה טיבו של גיהינום זה לכול אמיתו , ולשאול את העם האנגלי : "מה העצה תייעצו לנו ן היכן המוצא ? או — קומו ואימרו בפני אלוהים ואדם , שאין כל מוצא , ושלא נותר לנו , ליהודים , אלא לרדת שאולה .. " . אבקשכם להבין דבר אחד : התופעה הקרויה ציונות עשויה להכיל כל מיני חלומות — "עדה למופת , " תרבות עברית , אולי אפילו מהדורה חדשה של כתבי הקודש - אבל כל הכמיהה הזאת לצעצועים נפלאים , עשויים קטיפה וכסף , כאיין וכאפס היא לעומת התנופה הממשית , הבאה מן הסבל ומן המצוקה שאין כוח לעמוד בהם , והיא הדוחפת ונושאת אותנו עמה . אין אנו , היהודים , פועלים מרצוננו , ואיו אנו יכולים "לוותר" על משהו . כששומע אני , שמאשימים את הציונים , ועל פי רוב את המיפלגה שלי , שתובעים הם יותר מדי - רבותי , בשום אופן איני יכול להבין זאת . אכן , רוצים אנו במדינה ; כל אומה עלי אדמות , כל אומה נורמאלית , ואפילו הקטנות והצנועות ביותר , שאין להן שום טענת זכות או תפקיד כלשהו בהתפתחות האנושות , לכולן יש מדינות מש להן . זוהי צורת החיים הנורמאלית לעם . ברם , כשאנו , הבלתי נורמאלי , ולכן האומלל , שבכול העמים , תוב עים לעצמנו רק אותם התנאים , שמהם נהנים האל באנים , שלא לדבר על הצרפתים או על האנגלים , טוענים כלפינו , שזה יותר מדי ... כאן עומד לפניכם היום , בצלמו של העם היהודי ותביעותיו , אותו אוליוור טוויסט , שאין לו לצערנו על מה לוותר . שהרי על מה אפשר לוותר ז עלינו להושיע מיליונים , מ י ל י ו נ י ם רבים . איני יודע , אם השאלה נוגעת לקליטת שליש הגזע היהודי , או מחצית הגזע היהודי או רביע הגזע היהודי . איני יודע זאת . אבל זו שאלה של מיליונים ... הריני בא להתוודות לפניכם וידוי "נורא . " תבי - עתנו לרוב יהודי אינה המאכסימום שלנו — זהו המינימום ... הרגע שבו יגיעו היהודים לידי רוב בארץ ישראל עדיין אינו מציין את נקודת הרוויון שאנו שואפים אליה . די בתוספת של מיליון יהודים כדי שיווצר בארץ ישראל חב יהודי , אבל בממרח אירופה יש ודאי שלושה מיליונים , או ארבעה , המתדפקים ממש על השער ומשוועים לרשות כניסה , כלומר - להצלה ' . וממהותה של ציונות ההצלה בא ז'בוטינסקי לדבר על המצב הביטחוני בארץ ישראל ועל גדודים עבריים : ' אם מקטינים את מיספר הגדודים בארץ ישראל הרבה למטה מן הדרוש לביטחון , וההסבר לכך שמשלמי המסים הבריטיים אינם רוצים לתת את כספם ואת בניהם , הרי זה דבר מובן וטיבעי . אבל אנו — יהודים מכול המיפלגות — ביקשנו במשך שנים 1 "מדוע פירקתם את הגדוד העברי ז מדוע אינכם מניחים ליהודים ליטול את התפקיד לידיהם . אנשים משלנו וכספים משלנו תחת פיקוד בריטי ולפי החוק הצבאי של בריטאניה ז . " איני תובע "צבא עברי" לפני שתקום מדינה עברית ; רוצים אנו בגדוד העברי , בדיוק כפי שהיה בימי המילחמה כששירת שירות נאמן . למה יוצרים בארץ זו את הרושם , שרוצים אנו , שיגנו עלינו ג'וני , טומי ובובי ? אין אנו רוצים בכך . אם יש צורך בזיעה ובזהב בביניינה של ארץ ישראל , הניחו לנו לתת את הזיעה , והניחו לנו לתת את הזהב . ואם ( 1201 עדותו של ז'בוטינםקי יצאה לאור בלשונות ובמה דורות הרבה . עי' ז'בוטינסקי , 'נאונזים , 271—221 / 1940—1927 ( תרגום לובוצקי . ( בעדותו עמד על פירושם הסביר היחיד של הדוקומנטים המדיניים הבריטיים העיקריים ביחס לעתידה של ארץ ישראל . טל רושם עדותו עיי א . רמבה , 'ז'בוטינסעי לעולם ולעוור . 95—77
|
|