sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:594

1 טק' הב ^ א את דברו אל העיתון הפולאני-המדיני הרשמי למחצה CZAS ( במוסף מיוחד ) , ( 1936 . 9 . 8 ) ובו נתפרסמו דבריו להסברת הבעייה ומסקנותיה . בו בגיליון נתפרסמו עוד שלושה מאמרים בנושא ( שכטמאן , קראקובסקי = ד"ר יוחנן בדר , ז'ורדינסקי . ( המערכת במאמרה כתבה , שיש בתוכנית כדי להקל על פולין בפיתיון בעיית היהודים . אומץ לבו של ז'בוטינסקי לדבר מעל במות זרות בנושא היהודי האחד , בשאלת החיים והעתיד , לא נראה בעיני המימסד היהודי , ומנהיגיו פצחו כנגדו בתרועות אימים , כשהם נעזרים בילל עיתונאים ודר - שנים שכירים . 1192 הטיעון כמעט כללי היה : חובת היהודים להישאר במקומם ולהילחם על זכויותיהם . בבחירות לקהילות היהודיות בפולין ( 1936 . 9 . 6 ) הפ סיד המחנה הציוני לטובת ה'אגודה' וה'בונד . ' אף רשימות הצה"ר יצאו בשן ועין . ב'דבר' ( 1936 . 10 . 18 ) ביקשו לייחס את כישלון המיפלגות הציוניות לרעיון ה'איבאקואציה' של ז'בוטינסקי . ברם מסע הרצאותיו של ז'בוטינסקי בנושא לוהט זה החל רק לאחר הבחירות . ( 1936 . 9 . 9 ) יהדות פולין נשארה כפוית טובה לז'בוטינסקי בימי בחירות ושלא בימי בחירות . היה מסעו של ז'בוטינסקי מסע של הצלחה ושל השפעה גדולה , אלא שכיבוש לא היה עמו , וזאת כמסתבר רק משום שלמעשה נשארו שערי ארץ ישראל נעולים על מסגר ובריח בשביל ההמונים , ותוכנית העשור שאהדו לה אישים רשמיים פולאניים ואף תמכו בה — וכמותם אף אישים רשמיים בלאומים אחרים — עלתה בתורת תוכנית מדינית ערטילאית , ועדיין לא נעש תה תוכנית לביצוע קונקריטי . ואילו לפי התייחסות המנהיגים ולפי תגובותיהם של המונים גדולים מחוגי שלומי אמוני ישראל ומחוגי הפועלים היהודיים ניתן לשעה שאף לגבי תוכנית עלייה קונקריטית לא היו נענים , וקרוב לוודאי — אף משתדלים להשמיצה . נאומי ז'בוטינסקי הגיע עניינם אל חוגי שומעים גדו - לים , אבל רק הדים מהם הגיעו אל העיתונות היהודית . היה בהם מן אמת העובדות ומן תבונת ההערכה והמסקנות , אבל תנועת עם המוכן לקום וללכת לא הקימו . 1193 אנשי המימשל בפולין קיבלו את רעיוגות ז'בוטינסקי בכול תשומת הלב הראויה , וניסו ככול כוחם לקדמם בדרך של פעילות דיפלומאטית הן בחבר הלאומים בג'יניבה והן במישרד החוץ בלונדון ובמישרדי חוץ אחרים . ברם דווקא בפולין נפתחה מערכה של שיסוי נגד ז'בוטינסקי , שכמותה קשה היה להעלות אף בדימיון . בשיסוי זה נטלו חלק , ואולי עיקרי , אישים מתחומי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית m בשיסוי התאחדו למן אנשי ה'בונד' ועיתונם ה'פאלקסציי טונג' ועד לאנשי ה'אגודה' ועיתונם 'טאגעבלאט . ' ה'היינט' נצטרף אל המקהלה של ה'פאלקסצייטונג' ה'בונד'אי / ואף ה'מאמענט' החזיק בשובל ה'היינט' בעניין זה , ופירסם מאמרים קיצוניים בשלילתם אף ( 1192 ד"ר פישל רוטנשטרייך ( החבר החדש של הנהלת הסוכנות ) מיהר להודיע ( 1936 . 9 . 14 ) לבן גוריון על מאמרי ז'בוטינסקי בעיתון הנ '' ל , ועל גילוי דעתו בבולטין הרשמי של מישרד החוץ הפולאני ו 'בין היהודים בפולין שוררת התמרמרות רבה ... צעד מזיק מאוד , ומשום הסכם לפוליטיקה של אכנוטרמיסאציה נגד היהודים , וחוששים כי בשעת רדיפות יוכלו להסתמך על דברי ז'בוטינסקי . יהודים פשוטים פונים אלי ודורשים נילוי דעת מטעם הסוכנות היהודית נגד ז'בו טינסקי ... לסוכנות אין שום קשר ,.. ואינה אחראית בעד צעדיו של אבאנטוריסט , ומגנה אותם כמו שגינתה בשעתה את החוזה שכרת ז'בוטינסקי בשעתו עם פטלורה' ( א"צ , . ( s 25 / 2090 עי' עדותו של ד ר בדר , מי '' ז , תב '' פ , . 33 / 9 ( ז'בוטינסקי ביקש מבדר לבדוק מחדש את חלקו בניתוח המצב הכלכלי בתוכנית העשור , שכן התוכנית אינה עוד אקטואלית , והכרח לבצעה תוך שנתיים . ז'בוטינסקי אמר לו : לא יעברו שנתיים וכול יהדות פולין תזוז ממקומה . רק איני יודע היאך . ( הפירסוס ב'צ'אס' ותגובות העיתונות הפולאנית ' ) קורייר פוראנני / 'גאזיטה פולסקה ( ' נסקרו בדו''ח מיוחד משגרירות בריטאניה בווארשה שנשלח ( 1936 . 9 . 16 ) לשר החוץ אנתוני עדן . בדו"וז נזכרה תוכנית העשור , שנועדה להיות מוגשת לכנסייה היהודית הלאומית , ושלפיה יועלו לארץ ישראל מיליון וחצי יהודים , המחצית מפולין 75 — אלף לשנה . . ( P . R . O . C . 0 . / 733 / 295 ) ( 1193 טי' מנאונזיו ר 1 גדולים בווארשה , 'נאומים , 220—195 / 1940 —1927 ( נדפסו ב'אונזער וועלט' הריביזיוניסטי , ( ועי' 'טריבונה נארודובה ; 1936 . 11 . 13 , ' 'מדינה עברית , 11 . 6 , ' . 1936 בעיתונות הצה"רית הובאו מדברי אישים בארץ יש ראל לטובת תוכנית האיבאקואציה ( ב . וייס , ראובן גפני , דניאל סירקיס — 'המיזרחי / ב . גרוסקופף , ד"ר מאכס קולנשר , ש . איזאקםון , י . קריניצי ועוד י ד"ר ד . וייסמאן , מ'פועלי ציון שמאל ' , שאמר : 'אל תיבהלו מהצעקות ההים טריות של מתנגדיכם' — 'טריבונה נארודובה . 1936 . 12 . 11 ' , עי' סיכומו של שמואל כץ ' ) יום האש ( 81—78 ' , על המסע שבו הגיע ז'בוטינסקי 'לשיא רוח הנבואה המדינית שלו ' , אבל 'הלא ייאמן קרה . היהודים הם שלא אבו שמוע . ' ועי' על מסע זה , א . רמבה , 'ז'בוטינםקי לעולם ולעמו / ( 1194 . 76—32 עי' רמבה , ב'אנציקלופדיה של גלויות , וארשה ' , ב , , 198—194 שכטמאן , ג , . 100—96 שלום אש מנה בז'בוטינסקי , שהוא גוי , בעל לב אבן , נתן נשק בידי אויבים ( ועם השואה התחוט מאוד על עמדתו . ( במקהלת ההשמצה השתתפו כל עיתוני היהודים בווארשה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help