|
|
Page:593
אין דרך אלא איבאקואציה הנחתו של ז'בוטינסקי , שיציאת מצריים חדשה היא בגדר כורח הנעשה דחוף יותר ויותר לעם היהודי , הטילה אימה על הגלותיים שבמחנה הלאומי היהודי , ואף על הציונים המאורגנים , שברובם נוח היה להם בהשקפותיה של הציונות הרוחנית והמעשית על ביית לאומי , שיגדל מעט מעט לאט לאט עד שיתפתח למ משות יציבה באיזור המיזרח התיכון . ברם ז'בוטינסקי ביקש לראות דברים כהווייתם ולקרוא ' לילד' בשמו האמיתי . אף את יציאת מצריים החדשה , שהיא כורח , קרא בשם הצבאי 'איבאקואציה' — רמז לתוכניתיותה , שיטתיותה , והתנהלותה על יסודם של הסכמים בין - לאומיים לביצועו של מיפעל בעל חשיבות בין לאומית מדרגה עליונה . אף 'יציאת מצריים' זו , מששב לדבר בה ז'בוטינסקי איש ההסתדרות הציונית החדשה , נעשתה מייד לנושא של נצחנות פנימית , ונתנה הזדמנות מיוחדת לנגח את התוכנית כולה , משום שהמושג 'איבאקואציה' ( אפילו רצונית , תוכ גיתית ) לא נראה לאסטניסים . מראשית הזדהותו של ז'בוטינסקי עם הציונות ראה את הציונות כסתירת הסכנה המאיימת על העם , סכנת השואה הגדולה , סכנת 'ליל ברתולומיי . ' ז'בו - טינסקי דיבר על התיישבות של מיליונים יהודים , ובתוך תקופה קצרה ביחס , בעוד דובר כמקובל על עליית אלפים , בלא להזכיר כלל את המיליונים המצ פיס לגאולתם . על הציונות שאינה צעצוע , אלא שאיפה להצלת מיליונים דיבר בקונגרס הט"ז . 1187 על עקירת מיליונים רבים של יהודים מארצות מגוריהם בשניים שלושה דורות דיבר ז'בוטינסקי בפתיחה הוו עידה העולמית הרביעית להצה"ר . 1188 ( 1930 . 8 . 10 ) היתה זו תמצית אמונתו של ז'בוטינסקי : 'ארץ ישראל דרושה לנו כבית קיבול בשביל מיליוני מתיישבים יהודים ; כל דרישותינו המדיניות נובעות מהכרה זו , שעלינו להכשיר לאט לאט שתי גדות הירדן לקליטת העלייה הזאת . ' אמונה זו התאמץ לבטא ולהביע בנו סחים מנוסחים שונים , ברם תמיד מתוך בהיתת ונאמנות , שהרי 'מכאן נובע '' תכסיסנו" - לקשור את הציונות בשאלה של ה '' איבאקואציה" הראדיקאלית , גם אם ההדרגתית , כלומר , לעניין בציונות כמה מדינות , בשם האינטרסים שלהן' — וזאת כבר בשנת 69 1931 ני . על מיליונים אחדים של יהודים שיהיו חייבים לפנות בקרוב את מרכזיהם באירופה המיזרחית דיבר ז'בו טינסקי בוועידה העולמית של הצה '' ר בווינה , ( 1932 ) ובקונגרס ייסוד הצ"ח בווינה ( 1935 ) דיבר על הצעת תוכנית העשור , שלפיה יעלו לארץ ישראל מיליון ומחצית המיליון מארצות הגולה — 'ראשיתה של האיבאקואציה הגדולה' . 1190 בשנת - 1936 אחר עליית היטלר - לא הניחה לו המחשבה על הכורח שבאיבאקואציה , ועם הקמתה של הצ"ח - החל נושא ונותן בה במישנה מרץ . ז'בוטינסקי שאל והשיב : 'כשהוצאתי מפי את המלה '' איבאקואציה '' מה ראיתי לנגד עיני ז ראיתי - גי ניראל המשקיף על צבאותיו מעל הר גבוה , ורואה שאחד מגדודיו מופקר לאש האוייב . והנה הגיניראל ( הוא , ולא האוייב המבכר להוסיף ולהמטיר אש , ( מחליט מרצונו שלו ולטובת צבאו , להוציא אותו גדוד הנתון בסכנה' י . האיבאקואציה היא 'הפיתיון המציאותי היחיד . ' הציונות להצלת המיליונים של העם היתה אף תמצית האמונה של כל המחנה הז'בוטינסקאי . כשיצא ז'בוטינסקי בפעולתו לקדם מדיניות של ברי תות ראה , כמובן , את מרכזה בפולין . לשמה היה חייב לא רק במגעים רשמיים , אלא אף במגעים חברתיים ותרבותיים בקרב 'האינטליגנציה' הפולאנית . ז'בוטינ ( 1187 בקונגרס הציוני הט"ז ( אבגוסט ( 1929 הגדיר דבר טינסקי את מהותה של הציונות : 'ציונות אינה שאיפה להמ ציא לעם ישראל המעונה מישענת מוסרית , נחמה כולשהי בארץ ישראל . תחיו היתה משמעותה של המלה ציונות : פיתרון ממשי לטראגדיה הפוליטית , הכלכלית והתרבותית של מיליונים רבים . לפיכך , משמעות הציונות אינה רק השאיפה ליצור רוב בארץ ישראל , אלא ליצור מקום למיליו נים בארץ ישראל , משני עברי הירדן ... בנשמת העם לא היתה המלה ציונות מעולם צעצוע של נחמה , אלא תמיד השאיפה להציל מיליונים ממצבם הטראגי' ( ז'בוטינסקי , 'נאומים , . ( 74—73 / 1940—1927 ( 1168 עי' אפריינו קינן , 'במעגלי דורי / . 150 ( 1189 'הגירה / 'דואר היום / . 1931 . 2 . 16 הובא בקובץ 'עולמו של ז'בוטינסקי' למשה בלע , ועי"ש עסי 31—25 ( מובאות ברוח עקרונית מדברי נאום ומאמרים . ( במאמר הנ '' ל הזכיר ז'בו טינסקי מאמר שכתב בנושא ( ושם אף הזכיר מושג 'סערה מסייעת ( ' 'לפני שנים אחדות . ' ( 1190 עי' שכטמאן , ג , ; 95—94 ז'בוטינסקי , 'נאומים , —1927 . 182 ' , 1940 ( 1191 מנאום בווארשה , במועדון הרופאים והאינג'ינירים , אוקטובר . 1936 פעמים הרבה עשה לו ז'בוטינסקי הזדמנויות להזכיר , שרבים ' ) עד מחצית מיםפר היהודים ( ' יהיו מוכרחים לעזוב — או לפנות — מקומם בגלות . עי' 'הירדך , . 1934 . 5 . 24 על ראיון ז'בוטינםקי לעיתונאים בווארשה , ועי' 'אונזער וועלט / . 1936 . 4 , 6 'טריבונה נארודובה / . 1956 . 4 . 10
|
|