|
|
Page:549
" הכשרה" הזאת , לא תינתן תעודת "עולה בית"רי" כי אם למי שהתכונן לנזירותו במובן הטכני וגם התנדב לנזירותו בנדר אמונים . ' ראש בית"ר ראה בעיני רוחו את החלוציות במובן ההתנדבות שלא על מנת 'להיבנות' כמתנדפת והולכת באקלימו של היישוב , והדיבור על חלוציות סתם שוב לא יהא הולם את מהותו של הגיוס הבית"רי , את מהותה של החלוציות הבית"רית . בחיפושיו אחר ההג דרה הנכונה יותר עשה ראש בית"ר שימוש בכמה וכמה מושגים , ובייחוד החל מדבר בנזירות הבית"רית , בנזירות מן יתרונות ואפשרויות הפתוחים לעולה הבית"רי , ושהוא מוותר עליהם משום התנדבותו . בהירהוריו ממרחקים העלה שוב רעיונות חדשים , וגולמיים , וחלקיים . היה בהם כדי להפרות את מחשבתם של הסמוכים לנושא הגיוס , ואף טורחים בו כל יומם . ההירהור החדש : 'הניסיון הראשון יהיה "המגל" - מיסדר ( אורדן ) מתנדבים לעבודת שכיר כפרי , שיתחייבו לעבוד במושבות , ובפרט במשק הפרטי , עשר שנים באותם המקומות ובאותם התנאים שתקבע להם ממשלת בית"ר . למה בחרנו במיקצוע הזה לניסיון הראשון , הלא ברור לכול , אחרי שברחו הפועלים מהמושבות העירה לנצל את ה '' גיאות . " אמנם , שמועה שמענו , כי יש עתה מגמה בקרב האיכרים למצוא בגולה את הטיפוס של "חקלאי מלידה , " איזה שבט יהודי נסתר אשר בניו "קשורים לקרקע באופן טיבעי , " ועל כן לא יברחו לעיר , פשוט מפני ש"לא יוכלו . " מסופקני , אם ישנו השבט הזה , כי גם אצל הנוצרים והמושלמים איננו , וכבר יותר ממאה שנים ראינו , בכול ארצות הקידמה הכלכלית , בדיחה ילידי כפר אל בתי החרושת העירונית . לא "הטבע" יקשור את האדם למלאכתו , אלא הרוח , הרצון , ההתנדבות , נדר הנזיר המקריב חלק מחייו לשם משאת לבו הגדולה . ואת האמת הרבה הזאת , אשר כבר שכחנו אותה , הזכירונו ולימדונו פלוגות הגיוס לבית"ר . ' ראש בית"ר דיבר ב'מגל' כבניסיון ראשון , אבל לא יחידי , שהרי 'לרוב ענפי התוצרת העברית אין תקווה בלי עזרת הגיוס , ' ויש לחפש 'את הצורות המתאימות להשלטת רעיון הגיוס במיקצועות הנצרכים של התעשייה העירונית , אולי גם במיסחר — בייחוד בקשר עם הפצת תוצרת היישוב . ' הנזירים הללו יהיו זכאים ' לסידור אישי אחרי גמר שנות גיוסם . ' 'הצדק הל אומי' יחייב שיקום 'מוסד המוקדש להתאכרותו של חבר ה"מגל" אחרי תום עשר שנות שירותי , ' ובדומה — בנוגע לנזיר העירוני . 'איני אומר , שכבר ברורים לנו הפיתרונות לפרובלימות האלה . נחפש , נתעה ב" תיו , '' נטעה ב"טית , " ולבסוף נמצא ונעשה . אבל דבר אחד ברור למדי , שזוהי הדרך הנכוגה ואין אחרת . העלייה הבית"רית תהיה כולה עליית מתנדבים ונזירים . אץ זאת אומרת , שאין צורך גם בעלייתו של פועל בלתי מגוייס ; להיפך , גם בזו נטפל ודווקא בשורות תנועתנו , תנועת הציונות החממה , נמצא אלמנטים רבים המתאימים לתפקיד הזה של עבודה "נורמאלית . " אך בית"ר היא בית"ר , היא סוללת נתיבות . שם עוד לא דרכה רגלו של נוסע רגיל . אתם , אנשי הפלוגות , עד עתה הייתם כעין יוצא מן הכלל גם בשורות העלייה הבית " רית . לעתיד תהא כולה כדוגמתכם . ' ראש בית"ר שקל את מהותו של הייחוד הבית"רי בחלוציותו , ובזמן של שפל גדול בהתנדבות החלוצית הכללית הכיר וידע , שבלעדי ההתנדבות לא יקומ המשק הלאומי העברי ולא תיכון המדינה העברית . מבית"ר הלחוצה והדלה , שבקושי קיימה את פלוגות הגיוס הקטנות שלה שההתנדבות להן היא לתקופת השנתיים ( כשנות גיוס צבאי רגיל , ( תבע ראש בית"ר הרבה יותר לגבי התקופה הקרובה , לא בלא לדעת את כל 'המעצורים . ' הגבלות בעלייה מטעם הרשות ומידי האחים הציוניים ' ) ניתנות שפלה ; ' 'הניתנים העברים ימצאו להם בעלי ברית בחוגי הפקידות הממשלתית ... נתגבר עליהם ; ( ' ושנית : 'רשלנותו , בטלנותו ואיוולתו של החוג הציבורי המעוניין בהצלחתנו באופן ישר ביותר : חוג ה"מעבידים" שבעיר ובכפר' ' ) אין להם תקוות קיום בארץ אלא בתנאי שהפועל הלאומי ינצח את הפועל השמאלי ... דרכו הרגילה של המעביד הבינוני בארץ היא ליהנות מנס הרגע החולף , מנשיקת הבלוף הכלכלי שב"גיאות ;'" 'אולי הגדול ביותר יהיה המיכשול הזה , עיוורונו ובגידתו של היצרן היהודי בארץ ישראל . ( ' ועיקרם של ההירהורים בקול רם סובב על ה'מעצור' מצד השמאל , שכן 'רעיון ה"גיוס" בהיקפו החדש - גיוס לא כ '' אמצעי יוצא מהכלל" במיקרה יוצא מן הכלל , כי אם כשיטה - הריהו גזר דין של חנק לא רק לתורה "המעמדית , " כי אם גם לפראקטיקה המעמדית . ' כך חזר כאן ז'בוטינסקי אל הניגוד הפנימי שבהשקפות הכלכליות והסוציאליות של אנשי התפישה המעמדית והתפישה הממלכתית : 'מהו פירוש רעיון הגיוס כשיטה ז - הוא מכריז , כי במשך כל התקופה הקולוניסאטורית של ביניין המדינה יהיו במשק העברי שני "אזורים - . " א ) איזור הענפים שכבר
|
|