|
|
Page:546
הצבא מועט , המילחמהגדולה צפוי היה שהתנופה הגדולה שנתחייבה עם ייסוד הצ"ח תגרוף עמה קודם כל את פלוגות הגיוס להתפתחות גדולה ולהסתערות מחודשת על תפקידים גדולים — ישנים וחדשים . ברם המציאות הקשה בכלל היתה קשה במיוחד בתחום הגיוס דווקא , מש נידלדלו הכוחות בפלוגות עם שיחרורם של ותיקים ועם הסתתמות מקורה של העלייה הבית '' רית . ברם ככול שרבו הקשיים אף נתחשלה הדעה , שהגיוס הבית"רי לא יתפרק בשום פנים ואופן , ושבתנאים הנתונים ייעשו מאמצים מוגברים , כדי לקיים הלכה למעשה את תוכניתו של הגיוס לפי צורכי השעה . עם שנתמעטו מיספרי המגוייסים עדיין היתה בלבם של קנאי הגיוס ציפייה דרוכה 'לתקופה חדשה בגיוס , ' שבה יטו מגוייסים שכם לפעולות המחנה הממלכתי בתחום החרם על מוצרי גרמאניה , ובתחום המאבק למען תוצרת הארץ , ובתחום העבודה הפוליטית של הצ"ח , ושהמגוייסים — יהא מיספרם ככול שיהא - ייכנסו לתחומי עבודה חדשים במיקצועות חדשים , ואף בשירותי הממשלה . הנחתם של הללו היתה מוחלטת : אף מסיימי השירות חייבים להישאר עומדים לפקודת הגיוס , וזאת הן בתחום ההתארגנות להתייש - בות ולקואופיראטיבים , והן בתחום העבודה הפעילה בתחום הפוליטי » ז מסיימי הגיוס בגליל החליטו לע שות לעתיד כלכלי משותף . 14 מהם נצטרפו לאירגון חקלאי , שיקים כפר בית"רי , ופירושה של התארגנותו הוא : נכונות להעמיד עצמו לגיוס נוסף . 1015 השאיפה לעשייה גדולה מילאה את הלבבות , ויש שהתלהבו להביע דעתם , שצריך להאדיר את הכיוון החלוצי בפלוגות < החייאת הגליל והיישוב הישן , יישוב ערים ערביות — נצרת , תול כרם , באר שבע , רמאללה , עכו , בית שאן , מג'דל , יריחו , מקומות רחוקים — רוחמה , מיקצועות קשים - ימאות . כל אלה , למשל , הציע חבר , שהזכיר שמפא "י שלחה אנשים לבאר שבע , נצרת ושפת ים המלח , אבל שכח , שמשום תנאים שאינם תלויים בבית"ר זכו לבוא בעלייה ליגאלית רק מעטים מאוד מחבריה בגולה , ושבהעדר כוח אדם ( ובייחוד 'ליגאלי' בארץ ) קשה לתכנן תוכניות נכבדות , וקשה לבצען . אותו חבר ראה בפלוגת יסוד המעלה 'פלוגה חלוצית במלוא מובן המלה , ' וראה צורך לפנות את פלוגת 'מיגדל , ' כיוון שהפועל הלאומי לא הלך לשם אחר החלוץ הלאומי . הוא קרא לחייב 'להיות כולנו מוכנים , ' אבל הסתפק במישמעת פנימית , ולא ראה כנחוץ את הסדר הצבאי בפלוגות החלוציות . 1046 אלא ששאלת הגיוס הקשה מיסודה הציקה ותבעה , כאמור , יציאה מן השיגרה ומאמץ לקראת התארגנות מחודשת , שגיתנה להיות מבוצעת רק על בסיס של תקציבים גדולים וחיצוניים , בלא לחייב את המגוייסים במימון גיוסם שלהם . להצ"ח הופנתה השאלה : 'הרו צים אתם להפוך את הגיוס לכוח ממלכתי מכריע בהקמת המדינה העברית , או - מסכימים אתם לעזוב את הגיוס גם להבא בידי מאתיים קנאים צעירים המקריבים את חייהם ללא כל פרספקטיבה בעתיד ז — ... אם בדרך הראשונה בחרתם , אז קבלו ברשותכם את הנהלת ענייני הגיוס , הטילו על המגוייסים תפקידים ממלכתיים ופתחו גם אפשרויות לגישומם , היו למיפקדה הראשית של צבא המגוייסים בארץ ישראל , ' כי הצבא מוכן לכול צו' . 1047 : 1 עיות אלו והכרוך בהן הועמדו לדיון במושב השני של מועצת הגיוס , ( 1935 . 10 . 26 ) שבו השתתפו בפעילות אף אישי הצה"ר . עם כל הקשה שבמצב שרר אופטימיסט במושב , ודובר בו על חדירה נוספת למ ( 1044 דוגמא למאמרים שונים בנושא ישמש מאמרו של משה שטיין ב'המדינה' . ( 1935 . 12 , 17 ) עי ' לובוצקי , שם , . 1935 . 8 . 7 ( 1045 עי' משה שטיין , שם , ( 1046 . 1936 . 1 . 9 עי' ארמי , 'קצת ביקורת על כיוון הגיוס , ' שם , 1935 . 11 . 26 ( נדפס על יסוד חופש הוויכוח ( 1047 . ( עי' נזיכלין , שם , . 1936 . 2 . 4 דיים ומיקריים , אלא לכלול את המכשיר ההמוני הנקרא גיוס , ושהשתרש כבר עמוק בהכרת התנועה הבית '' רית , לתוך תוכנית העשור הגדולה כמכשיר חלוצי קבוע בצורת שירות עבודה כללי ' . נחשול העלייה הגדולה של שנת 1935 לא היה לו המשך מלא בשנת . 1936 בשנת , 1936 שבה החלו המאורעות בחודש אפריל , עמדה העלייה היהודית על פחות ממחצית כלעומת שנת . 1935 לסופה של שנת 1935 כבר נתגלה שגדול כוחו של המשק העברי יותר משהוערך , ושכול המחנה העולה מגיע לכלל קליטה ראשונה בתוך המשק הקיים , ובתוך העמדות הכלכליות החדשות שהוא הולך ומקים בכוחות עצמו . עד מהרה נתגלה , שלא היתה 'בריחה' אל הכפר , ושאין תוספת החברים המצומצמת שנוספה על הפלוגות עשויה להיות קובעת ביחס להמשך קיומן של הפלוגות , משחדלה העלייה הליגאלית של בית"רים נושאי רישיונות עלייה .
|
|