|
|
Page:533
השקפה סוציאלית מקורית , ולאסוציאליסם ההתנגדות ל'שעטנז' היתה יסוד גדול באידיאולוגיה הבית"רית , והיה בה כדי לפתור את השאלות התכ סיסיות ביחסי מיפלגות לתקופת ביניין המדינה . ברם עבודתו הפוליטית , והוא קיבל על עצמו לעסוק רק בעסקנות הקהילה . ז'בוטינםקי שלל את ההאשמות ושאל לעובדות קונקריטיות : את מי מסר קארינזקי ל'גיםטאפר 7 מה קרה לנמסרים ? ועי' שלמה מרץ , 'חרות / . 1957 . 8 . 14 ( 1012 עם המשתתפים : קאריסקי , מאקס שולמאן , פון וייזל , מתתיהו מיזיש , יוסף קלארמאן , ראובן הכט . ( 1013 עי' 'ספר בית"ר ' , א , ; 521—515 ב , . 352—348 הצ"ח ( N . z . o . ) נתכנתה בלשון מפא'י ובךגוריון : נאצ '' ו . תנופתו של ז'בוטינסקי בתחום המדיני הדאיגה את ראשי מפא י , ולפיכך נטו אף יותר מקודם להוציא לז ' בוטינסקי ולתנועתו שם של נאצים פאשיסטים . משה שרתוק / שרת / דיבר ( 1935 . 10 . 15 ) במרכז מפא"י על 'העברה' נפרדת לנאצ"ו בבר לין , על מסירה / הלשנה / גלויה כלפי ציוני ברלין , ועל שמועות כאילו ז'בוטינסקי ברומא ( ויש מכחישים . ( ז'בוטינסקי לא גילה כל יחס חיובי לפאשיסם ולדוצ'ה , אבל נמסר כאילו אמר מוסוליני להרב פראטו : זאת מבין הפאשיםט שלכם ז'בוטינסקי ' ( בן גוריון , 'זיכרונות ' , ב , . ( 502 על ביקור רוטנ ברג אצל מוסוליני , עי"ש , . 463—462 ברם הסיסמה הפוליטית שנועדה לתעמולה בקרב הנוער הגדירה : 'הריביזיוניסם נושא את צלב הקרס בחיינו' ' ) במעלה . ( 1935 . 12 . 6 ' , מרובים מאוד היו חששות השמאל מהתקדמות הצ"ח . ביקורו הממושך של די האאז בפולין , מגעיו הרשמיים עם ממשלת פולין , ותוכניותיו הביכו את השמאל . ד"ר נ '' מ גלבר הודיע . 11 . 11 ) תשובתו של בן גוריון לכול התעמולה נגד ה'טראנ ספיר , ' שכמוהו כסיוע להיטלר , היתה פשוטה : ה ' טראנספיר' הוא עניין ממלכתי , ובעניינים ממלכתיים אין בודקים בציציותיו של הצד השני . מקצת מאנשי השמאל הציוני , מהם מן האסטניסים ומהם מן הקיצוניים , לא היו שותפים להסבר כזה , ולא היתה דעתם נוחה כלל , אלא שאף הללו קיבלו את הדין , שהיה בו כדי להעמיד קרנות למיפעלי ה'הסתדרות , ' אגב חילופי רכוש במוצרים לטובתם של פרטים . רק מעטים מן הציבור ומעטים מן העיתונאים גילו מידה של אי תלות במוסדות המיפלגתיים הארץ ישראליים . 1009 ההתנערות מן הבוץ ההיטלרי שדבק בשמאל היתה לפי שיטת 'תפוש את הגנב . ' כנגד צעקתם של כואבים בעניין ה'טראנספיר' נתחדשו העלילות על הקשרים של אנשי ז'בוטינסקי עם המישטר הנאצי . וגרוע מזה : עם ה'גיסטאפו , ' וכמובן מתוך כוונה רעה לפגוע בציונות , תוך כדי פגיעה ב'ציונות הקומוניסטית . ' הקינאה והיצר הרע המיפלגתיים גברו על השכל הישר , ואדרת העלילה נפלה הפעם על גיאורג קאריסקי , האמיץ , הלוחם הציוני האחרון בגרמאניה . קאריסקי היה נציב בית"ר ומראשי הצה"ר בגרמאניה , ונשא בגאווה את יהדותו ואת דגל הציונות הממלכתית . הוא היה נועז ביחסיו עם השילטונות הגרמאניים . ° העלילות ש דיברו בו כבמלשין היו מגוחכות וגרוע מזה . 1011 עיתונו 'דר שטאאטסציוניסט' הביא עידוד ואמונה ללבות של יהודים רבים בגרמאניה מכוח עמדתו הציונית המדינית הגאה , ובראייתו את יהודי גרמאניה כחלק קטן של עם יהודי גדול הזכאי למדינתו . מאז כינוס הייסוד של הצ '' ח הגביר העיתון את תעמולתו , ללא חשש , תוך קירוב הלבבות אל העם בכלל ואל מחנה ז'בוטינסקי בפרט . בו נדונו בעיות ארץ ישראל כבעיות קרובות . בעיתון אף נקבע לפעמים מדור בית"ר — מטעם ברית הנוער 'הרצלייה . ' בו נמסרה הודעה על הקמת ועדת הלגיון ( יוליוס גרוס — צ'ס"ר , דויד האפר וישראל יודקו — פולין , ( 1935 . 9 . 22 ) ( וכן פורסם כרוז של לוחמי חזית הציונים הממלכתיים 2 ( 1935 . 10 . 13 ) ג . 10 עמידתם הגלויה של הבית"רים והצה"רים בגרמאניה , ללא חנופה וללא כניעה לנאצים , הרגיזה את שליחי מפא"י בגרמאניה ואת שולחיהם בארץ ישראל , שחזרו לשיטתם מימי תחילת מישטרו של היטלר להאשים את בית"ר ברוח נאצית ובקשרים עם השילטונות הנאציים . 101 גרינבוים דוגמא לממשלות אחרות , שאפשר לגרש היהודים . עי' בן גוריון , 'זיכרונות ' , ב , . 525—521 ( 1009 ויש להזכיר את תשובתו של הילל צייטלין לבן גוריון : ' אין המשל דומה לנמשל' ' ) מאמענט . ( 1935 . 9 . 6 ' , מן הקוטב האחר יש להזכיר את הרברט סמואל , לשעבר הנציב העליון לא , '' י שמרוב ליביראליותו הציע לחת מושבות לגרמאניה , להשבעת יצרה ולהעמדתה בשווה עם המעצמות ' ) הירדן . ( 1935 . 10 . 28 ' , פרופס טען אף לגבי ההנאה מאכילת הטריפה : ' לא רק שהם מנהלים עסקים מיסחריים על מנת להרוויח , אלא שולחים גם ברכות לממשלת הזדון' ' ) המדינה . ( 1935 . 10 . 29 ' , ( 1010 בעיתון 'דר אנגריף' הנאצי פורסם ( 1935 . 12 . 23 ) ראיון ( ערוך מגמתית ) עם קאריםקי , שלא הכחיש קיומו של גזע עברי , והטעים את הצורך לקיים יחס סובלני כלפי העם היהודי ( ולא חוקי נירנברג . ( כן לא היסס לדרוש קיומו של בית םפר יהודי ( חינוך יהודי — 'דרישה ישנה שלנו ( ' ולהביע התנגדות לנשואי תערובת . ( 1011 עי' ז'בוטינסקי , 'עלילת קאריסקי ' ' ) מאמענט ; 1935 . 11 . 22 ' , 'הירדן , ( 1935 . 12 . 3 ' , 'חורבן נשמות' ' ) מאמענט / . ( 1935 . 12 . 29 העלילה היה לה המשך ממושך . קאריסקי מונה לנשיא הפידיראציה של איגודי התרבות של יהודי גרמאניה ( עי' ' מאמענט / , ( 1935 . 12 . 8 ובנוסח 'העולם' : ( 1935 . 12 . 12 ) 'דיק טאטור לענייני תרבות . ' ועי' מיכתבו החשוב של ז'בוטינסקי לבנו ערי , ( 1937 . 10 . 18 ) שיעץ לקאריסקי לפני שנה להפסיק מישאל נגד ה'העברה' ובעד חרם על סחורות גרמאניה הנאצית
|
|