|
|
Page:101
עד עכשיו ( אחר המלחמה ) במפעל היהודי / & פק היא אפ יותר מ 12 15 אחוז הוכנסו על ידי כל מיני "קתות — , " כל השאר נכנס בתור השקעות פרטיות . בדרן כלל , בוודאי יישאר הדבר כך גם להבא , אולם אף על פי כן , אין ספק / שיעלה הדבר להגדיל את הפרופורציה של ההון ה"צבורי / " א & את מקומן של ה"קרנות" יתפוס העיקרון של הלוואות עבריות-לאומיות עולמיות , שיוביטתו על ידי הממשלה בערבות הערכים הריאליים של המשק העברי המתפתח . — ואולם גם זרימתו וגם ניצולו של ההון הפרטי ניתנים לשיפורים בלתי מץגבלים כמעט : הרבה אמצעים לכך , — הנסיונות של ה"משק התכניתי , " שנעשים כמעט בכל הארצות בשנים האחרונות / כבד יצרו בכיוון זה שיגרה עשירה . באחד מן האמצעים הללו , יהא / בוודאי / צורך להשתמש באינטנסיביות מיוחדת : הרי זו יצירת ריזירבה להבטחת האשראי הפרטי . ד . תפקידו של האוצר הממשלתי . עד עכשיו אין האוצר הממשלתי משתתף מטעמים עיקדוניים בהוצאות לצרכי ההתישבות היהודית / ולהצדקת עמדתו הוא מסתמך על עיקרון , שכשהוא לעצמו אין לחלוק עליו : שאין להכריח את משלמי המסים הערביים להוציא מכספ & על מפעל / שלפי היושר והצדק צריכים היהודים בעצמם לשא , ת בהוצאותיו . ואולם כאן יש . להעיר / שלכל הפחות , 50 % של הכנסותיו של האוצר הארצישראלי מתקבלים בזמן הזה מן היהודים / ומתקבלים הודות לכך דוקה / שהיהודים מיישבים את האדץ . לפי כל חוקי הצדק והיושר , צריך האוצד בעצמו לפי איזו פרופורציה נבונה — ובמידה שתגדל ההתישבות / צריכה לגדול השתתפותו — ליטול • חלק במימונו של הבנין העברי . ויש כאן עוד צד אחד / שבו תהא דרושה מדיניות © עילה של האוצר — הרי זה ייסודו של באנק אמיסיוני עצמאי ארצישראלי .
|
|
|