|
|
Page:74
השקפות מו & ריות נאצלות , שלא רק שלא רצו לעש ™ עוול לאדום העור , > אלא שלא רצו לפגוע אפילי בזבוב ו אבל הם האמינו , שיש די מקיום ב " פ ריריות" גם בשביל הלבנים , גט בשביל האדומים . אעפ"כ נלחם היליד מתוך אותה המרירות גם במתישבימ הרעים , גם בטובים , השאלה , אפ יש באותה הארץ די קרקע , לא מילאה כיאן אפילי את התפקיד הפעוט ביותר . על הטריטוריה של ארצות הברית נמצאים כיום 350 אלף אדומי עור : אבל גם בזמנים ? הטובים ביותר לא עלה מספרם על % מיליון בבל השטח . הענקי מן האגמים הגדולים עד דיו גראנדה . לא היה באותו הזמן אדם מחונן בדמיון חזק כל כך , שייגל לתאר לעצמו ברצינות , שקיימת סכנה של "נישול" אמתי של הילידים ע"י המתישבים החדשים . הילידים נלחמו , לא משום ישפחדו מדעת ומתוך הכרה ברורה מפני נישול , אלא בפשטות משום שאין התישגות בעולם , שתנעם באיזה זמן שהיא ובאיזה מקום שהוא לאיזה יליד שהוא . כל עכו של ילידים , בלי שים לב לכך , אם הוא תרבותי אי פראי , מביט על ארצו כעל ביתו הלאומי , והוא שואף להיות ולהשאר בה כבעל בית גמיד לעולמים ; אין הוא רוצה להסכים מרצונו הטוב לא רק לבעלים חדשים , אלא אפילו למשתתפים או לשותפים חדשים . ? והנימוק האוילי ביותר יהיה , אם נסתמך על העובדה , שההתישבות שלנו מביאה לילידים הרבה תועלת חמרית ; זוהי אמת קדושה , אבל שום עם בעולם לא מכר עוד א . ת מאווייו הלאומיים במחיר פת לחם בחמאה . הרבה אנשים אצלנו חושבים עדיין בתום לבב , שהתרחשה כאן איזו אי הבנה , שהערבים לא הבינו אותנו , ומשום כך הם מתנגדים לנו ! אבל אילו אפשר היה להסביר להם , מה לטובות הן כוונותינו ביח 0 אליהם , היו מושיטים לנו את ידם . זוהי טעיות , שכבר הופרכה לא פעם . אביא מקרה אחד מבין רבים . לפני הרבה שנים , כשביקר
|
|