sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:167

שיטה זו תקל גם על התיכון הגיאוגרפי , כלומר — על סימון הנקודות במפה , בהן יוקמו מרכזי האוכלוסימ בעתיד . לא יהא עוד צורך בארץ , אשר נחלי לא אכזב מעטים בה- להזקק לתוצאות הקידוחים האטיים והבלתי בטוחים , מתוך חיפוש אחר מי תהום : את המקומות המתאימים יבחרו מתוך טעמים גלויים לעין ; משום שהם קרובים לחוף הים , או משום שהם מסוגלים לשמש מרכזי שיווק לכמה כפרים בסביבה , הקיימים מכבר ! או משום שהם נמצאים על פרשת דרכים , או שיש מחצבה בקרבת מקום . התכנית לבנין מדינה , כשנגשים אליה בקנה מדה שכזה , נעשית דומה מאד לתכנית לבנין ערים : כשם שאפשר לסמן על המפה הבלתי מושלמת של העיר העומדת להבנות את אזורי הירק שיהיו קיימים בה בעתיד'כר אפשר יהיה לסמן על המפה הריקה של שטח המדינה , מתוך שיקול דעת , את הערים , אשר תבנינה בה בעתידו וכד אפשר יהיה לסמן גם את הכבישים באותה המדינה , כשם שמסמנים את רחובותיה הראשיים של העיר , מתור דאגה לעתיד וחישוב הגיוני . עוד מעלה אחת נודעת לביסוס חשבונותינו על העדפת התעשיח : החברה המודרנית מוציאה לתצרוכת מוצרי תעשיה כספים מרוביט לאין ערוד מאשר לתצרוכת של תוצרת חקלאית . העולים שיתרכזו בתעשיה יוכלו לספק חלק הרבה יותר גדול מתצרוכת הישוב החדש' משהיו מספקים אילו התמסרו בעיקר לחקלאות . החשבון הזה , אם נביע אותו בצורה כללית , הוא פשוט מאד : מיליון נפשות תהיינה זקוקות לכמות עצומה של תוצרת , שהחקלאות והמרעה אינם מספקים אותה . חלק מן הסחורות האלה יהיה טעון יבוא מחו"ל , כי ארץ ההתישבות לא תוכל לספק אותן ( חמרים גלמיים , למשל , או מכונות מן הסוגים הכבדים . ( אבל את יתר הסחורות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help