sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:460

שיות , ולפיכך הציע הקמת פלוגות עירוניות , וכן מעונות משותפים או פרטיים , להבטיח 'מילייה' מתאים לחברים , ולתת הזדמנות לחברים היוש - בים במקומות שאין בהם פלוגה לעבוד בקן . על עניין הקליטה המיקצועית עמדו אף אחרים . גולדשטיין / גורבי / מאוסטריה שאל ( 1933 . 4 . 16 ) לה להנהלת הפלוגות , מה יהא דינם של וינאים אורגים , אנשי קואופיראטיבה ובעלי מכונת סריגה ז בשאלת ההכשרה המיקצועית פנתה ( 1932 . 11 . 6 ) נציבות לאטביה אל הנהלת הפלוגות , והודיעה על החלטתה 'לסדר את ההכשרה המיק צועית בהתאם לתנאי החיים בארץ ישראל ובהתאם לתפקידי בית '' ר שם . לתכלית זו חסרות לנו הידיעות החשובות על המצב בארץ / ולפיכך ביקשה ידיעות על מצב העבודה , ועל 'המיקצועות ההכשרתיים היותר נוחים והמתאימים לצור כי הבית '' רי , על תנאי החיים בפלוגות העבודה . ' אותו זמן כבר נתגבשה שיטתה של הפלוגה הבי ת"רית להעסיק את חבריה בכול העבודות המזדמנות לה באיזור פעולתה , וללא התחשבות יתי רה במיקצוע המיוחד של החבר . בתגובה לתזכית של אייגר החליטה ( 1933 . 5 . 3 ) הנהלת הפלוגות , שאין 'כרגע שום אפשרות להקמת פלוגות עירוניות / ושאין נראים תפקידים בית"ריים לפלוגות מעין אלו , וכמובן , שאין להסכים לגישה של הבדלת יהודי המערב מיהודי המיז רח : 'לפי דעתנו אין זה גישה כלל של בית"ר . ' באותו דיון השתתף אף הד '' ר פרויליך / רון . / אותת תשובה עקרונית היתה ללא ספק מגדר המוחלט , ברם התשובה בשאלה הגדולה על התאמת המיקצועיות של החברים לתפקידיהם בפלוגות שהיתה תשובה לפי המצב האקטואלי היתה פתוחה לשיקולים ולהערכות . לגולדשטיין בווינה השיבה הנהלת הפלוגות , שעל האורגים להיכנס לפלוגה , ועם זאת 'ברור שנתחשב בזה שיש להם מיקצוע , ונעזור בסידורם ובמיקצועם בתוך הפלוגות . ' תשובה זו היתה סתמית ביותר , בייחוד בתנאים שבהם היו נתונות הפלוגות , וכולן במושבות . על הקשיים בעניין הניצול המיקצןעי של החברים כתבה ( 1933 . 3 . 17 ) הנהלת הפלוגות ( יצחק ילין ) לנציבות לאטביה : 'אי אפשר לקבוע שורה של מיקצועות ולהגיד , שאלה הם המיקצועות הנחוצים בארץ . הארץ נמצאת במ צב של עלייה וביניין ... מיקצוע שעכשיו הוא טוב יכול כעבור איזה שהוא זמן להיות מיקצוע מיו תר . נגרות , מסגרות , בנאות , אינסטאלאציה - מיקצועות טובים תמיד , אבל גם . ' ... 'אין לקוות , שתמיד אחרי שהחבר יעלה ארצה שתיכף יוכל להסתדר במיקצועו . לפעמים יש לחכות / ... ברם מן התשובה הכללית הזאת חשוב יותר הצד העקרוני : 'ושנית , ישנן תקופות שמנקודת העמ דה הלאומית המדינית צריך לקחת אפילו אנשים בעלי מיקצוע ולשלוח אותם לעבודה שחורה במושבות , כמו שהוא המצב כיום , היות שבעלי המיקצוע שהם על פי רוב נמצאים בעיר לא משפיעים על החיים הכלליים . ובמושבות שבהן חסרים בכול שנה בתקופות ידועות פועלים בחק לאות ובפרדסים יכול כל פועל יהודי נוסף להביא תועלת ענקית . משום סיבה זו היינו מוכרחים בזמן האחרון לקחת את כל חברינו - שהם בעלי מיקצוע ויכולים להסתדר בנקל בעיר - לעבודה שחורה למושבות . אפילו מחלקת החינוך של הוועד הלאומי עשתה הפסקה בלימודים במחלקות העליונות של בתי הספר למען יצאו התלמידים לעזרת העבודה העברית . היות שב מיקרה שיחסרו פועלים עברים , יקחו האיכרים לעבודה ערבים , וזאת תהיה בכייה לדורות . ' כאן ניתנה למעשה התשובה הנכונה לעניין מגמתה של הפלוגה בתנאים הנתונים בארץ , שהרי כל תשובה אחרת היתה ראויה רק לאירגון מיקצו עי — לאירגון עובדי הצה"ר ובית '' ר . ואומנם המשיך ילין וכתב : 'ביחס ללימוד המיקצוע מבחינה בית"רית הננו מסבים את תשומת לבכם , שבשנתיים הראשונות לאחר בואו של החבר לארץ הוא נמצא בפלוגות העבודה הנמצאות עד עתה רק במושבות , ושמה יש צורך רק בעבודה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help