|
|
Page:459
ברורים רשמיים ואישיים עדיין לא הוכרעה סופית שאלת מעמדה של הנהלת הפלוגות , ובייחוד משעלתה ההנהלה החדשה , שבאה לייצג דרישות מיוחדות מאת השילטון ומתנועת בית"ר . ההנהלה החדשה עודדה קשרים עם קנני בית"ר בגולה , ולובוצקי הריץ ( 1933 . 5 . 10 ) בעניין זה מיכתב אל הנהלת הפלוגות : 'הנכם מציעים לקננים הבודדים לבוא אתכם בקשרי מיכתבים . דבר זה אסור בהחלט . הנהלת פלוגות העבודה היא מוסד בית"רי , אשר רשאי לעמוד בקשר מיכתבים שיטתי רק עם שילטון בית"ר , ורק בעניינים מיקריים מותר לו לבוא בקשר עם שאר המוסדות הבית"ריים . ' ... הנהלת הפלוגות השיבה ( 1933 . 6 . 6 ) לשילטון : ' ברור שבשאלות העלייה נצטרך לעמוד דווקא בקשר שיטתי עם כל הנציבויות , ולא ייתכן שכול המיכתבים הללו יישלחו אליכם ( למנת ) / למען / העברה לנציבויות ... מה ששייך לקשר עם גדודי ההכשרה וקנני בית"ר — אנו חשבנו על ידי זה להתחיל בהסברה רחבה בבית"ר העולמית ' . ובאותו עניין פסק ( 1933 . 6 . 14 ) לובוצקי : 'השילטון מסכים רק לחליפת מיכתבים בעניינים טכניים של העלייה בין הנהלת פלוגות העבודה לנציבויות . איסור זה הוא מובן מאליו , ונובע באופן הגיוני מכול המיבנה הבית"רי ומישמעתו ' . לובוצקי הודיע בו במיכתב על הכנתה של חוקה מסויימת , שתתבסס על העקרונים דלקמן : 'א ) הפלוגה איננה אלא יחידה אירגונית של המגויי סים בקרב קן בית"ר המקומי . ב ) פלוגות בעלות משק , שממנו נהנית כל הפלוגה , אינן מנקודת ראות בית"רית אלא יחידה אירגונית בקרב הקן ; הצד המשקי של הפלוגה יימצא בסמכות אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר . ג ) עולה שיש לו בארץ מישרה קבועה ( לא "סיכויים" לעבודה ) עבודתו במישרה זו נחשבת לו לגיוס . ד ) על הנהלת הפלוגות לדאוג להחדרת העובד הבית"רי לכול שיכ בות היישוב הן בכפר והן בעיר . ה ) הפלוגה רשאית לבחור לה צורת חיים חברתית כרצונה , בתנאי שיובטח החופש המאכסימאלי של הפרט המשתתף בפלוגה ' . בעניין תפקידן של הפלוגות נתעוררו דיונים אף בתוך השורות . באפריל 1933 מסר ד"ר אייגר , מפקד קן ברלין , תזכיר לשילטון בית"ר נגד האוניפורמיות של הפלוגה , נגד הקאטיגוריה האחת לכול סוג עולים , הן עירוניים והן לא עירוניים , הן מערב- אירופיים והן מיזרח אירופיים , הן אקאדימאים והן לא אקאדימאים . הוא קבל על שליחת חברה , לאחר שקיבלה תעודת בגרות , והגיעה לארץ עם מישפחתה , לפלוגה חקלאית , ושאל מה יהא דינו של רופא או אינג'יניר , שנקבעה לו מישרה בתל אביב . בהפניית לחקלאות דווקא , שלא לפי הקו האידיאולוגי , ראה משום דרישת מוגזמת , והגדרה מיקצועית לפי מושגי השמאל . אייגר יצא להגן על עקרון הבחירה האישית במיקצוע ועל התאמת המיקצוע לנטיות האי דה . ילין העיר בעניין ריבויין של בנות , שאין אפשרות לקבל אחריות לסידורן , ושמשום כך שוחררו רבות מהן . רמבה השיב ( 1933 . 3 . 22 ) להנהלת הפלוגות , שיש בטענות ההנהלה משום הטלת דופי , ועל כך מחה . רמבה טען , שהנהלת הפלוגות לא שלחה חומר הסברה ולא הגישה שום עזרה לתקנת המצב . אתם 'מבאישים ריח הנציבות הפולאנית ברבים' - טען רמבה . ההבחנות שביקש להבחין בין עולים לפי רישיונות ובין עולים לפי המלצות לא ניראו בעיני הנהלת הפלוגות . ובעניין גינוייה של העלייה מפולין ראה ( 1933 . 5 . 10 ) עצמו לובוצקי אנוס לכתוב אל הנהלת הפלוגות — כשם שעשה הדבר בדומה דיסנ צ'יק - ולנזוף על מאמרו של תפשן : 'אסור לנהוג בשיטה של ביקורת עצמית מופרזת ... אסור בהחלט לנהוג בשעת דיון על ערך העולים לפי ארצות מוצאם . אסור לו למוסד אחראי ליצור שם לוואי או שם גנאי מארץ מוצאם של הבית"רים ' .
|
|