sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:409

השאלה הסוציאלית בית"ר , וכול התנועה הלאומית , ייצגו את ' המצוקה היהודית' ממש . מן הדלים שבעם נתגיי סו המוני בית"ר , כשבני העשירים מתרפסים על חלומות של התבוללות לבנה , או התבוללות אדומה , ומהם נאחזים בחבלי הציונות השמאלית . תנועת 'השומר הצעיר' היתה ברובה תנועה של תלמידי בתי הספר , ואילו תנועת בית"ר שאבה את כוחה בנוער העובד דווקא — כך בארץ ישראל וכך בשאר ארצות . רחוקה היתה בית"ר מעודה מאיבת פועלים , כפי שביקשו אויבים לייחס לה , והוא הדבר בראש בית"ר , אוהב האדם , אוהב העם , שראה להתקשט במליצה 'בורגאני בן בורגאני' דווקא , ועם זאת היו כל מעינותיו נתונים תמיד לחלשים ולנזקקים . בית"ר קבעה מוקדם ומאוחר בתורת הציונות : תחילה מדינת ישראל , ואחר מכן — השקפות על שיטתה הכלכלית של מדינת ישראל , אם סוציאליסטית , ואם לאו . משקבעה את ריבונותה של מדינת ישראל כמשעבדת אליה השקפות דתיות ורוחניות , כלכליות וסוציאליות , לא נתכוונה בית"ר להכחיש את קיומו של מישטר של עוול וחומרה בעולמנו , ולא נתכוונה — ולא יכלה - לטשטש את מהותם של הקשיים הכרוכים במישטר זה לגבי העם והתפתחותו הבריאה . בית"ר ראתה את התפיסה הסוציאליסטית , הדוקטרינארית , ובלא קשר אם צודקת לגופה ואם לאו , כתפיסה שהיא לא רק דרך רחוקה אל הציונות , אלא אף דרך שמרחיקה מן הציונות . בייחוד ראתה את דחיית הציונות בקבלת דרכו של הקומוניסט הקנאי . בבית"ר גופה נמצאו רבים , שדשו במישנה הסוציאלית של עם ישראל , והיו בהם — בייחוד בלאטביה , וכן במקומות אחרים ( כגון קבוצת ' בדרך' בעיר וילנה , ( שהוסיפו להיות קרובים בלבם אל הסתדרות העובדים 'הכללית , ' אף לאחר ניסיונותיו הקשים שנתנסה הפועל הבית'רי והלאומי באותה הסתדרות , אם לא היה מוכן לחיות בה חיי 'אנוס , ' בסוף שנות העשרים ובתחילת שנות השלושים . אף ראש בית"ר לא נח ולא שקט ושאף להגיע לאיזה נוסת חדש של סוציאליות עברית מקורית , המשך למסורת סוציאלית נבואית ותנ"כית . כבר בשנת 1927 כתב ז'בוטינסקי את מאמרו רב החשיבות על 'רעיון היובל' התנ"כי , וכן פיר סם בשנת 932 ו 'פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ף , ומאמר על 'משבר הפרוליטאריוף בעולם של מיכון , כמי שניבא מראש את ירידת ערכו של הפועל 'השחור' הלא מיקצועי בכלכלה המודרנית . מישנתו הסוציאלית , שבהמשך השנים פיתח אותה , לא היתה חובה על בית"ר , וכפי שכתב בהקדמתו ל'זאמעלבוך פאר בית"רי שער יוגענד' ( שיצא לאור בווארשה מטעם שילטון בית"ר בעזרת הנציבות בתחילת שנת ( 1933 לא היו המאמרים הללו אלא 'ביטוי להש פרק נב שאלה של עקרון ומגמה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help