|
|
Page:385
' איגרת לעוליבית "ר ' רק בפברואר 1932 נתכוננה הנהלת הפלוגות , שבראשה הועמד שץ . אליה שלחה הנציבות את אדרי , אירגון עובדי הצה '' ר ובית"ר - את זלי קוביץ / וכשני באי כוח זמניים מטעם העולים נקבעו יצחק ילין ודויד מילשטיין . מצב העולים חייב פעולה , ובלחץ התנאים לא חיכה שץ עד למינוי חברי ההנהלה . ב 1932 . 1 . 1 הוציא ( בעריכתו של יצחק גוריון ) את ה'איגרת לעולי בית" ר ' , ובאמצעותה פנה אל ציבור העולים — כ 300 מתחילת עלייתם של הבית"רים , לפי האומדן - בקריאה נרגשת : 'סוף סוף צריכים גם אנחנו למצוא את מקומנו בארץ . כבר הגיע הזמן שנרגיש את עצמנו בתור גוש בית"רי בארץ ' . באמצעות ה'איגרת' ביקש שץ למצוא קשרים אל הגולה , אל העולים משם , אל נקודות ההכשרה שם , ואומנם היה בה מן החידוש , ואומנם נודעה ממנה השפעה . במאמרו האידיאולוגי טען שץ , שאין בית" ר יכולה וצריכה להידבק במצב הרוח המדכא השורר ביישוב , אפילו בקונסטילאציה הפוליטית הקיימת , ואין לגרוס את הדיבורים : ' עבר הזמן של החלוציות ... של רומאנטיקה כמו כיבוש העבודה ' . לבית"רים 'ההולכים לקראת המדינה ... לא קיימת הציונות המצומצמת . בנו האמונה המליאה . וגם לא פלא שבכול פינה נידחת ... שלבית"רים איזו שהיא קבוצה קטנה , קמה לתחייה גם החלוציות המקורית , כמו שחלם עליה תרומפלדור ' . שץ חזר והדגיש את טענתם של ראשוני חלוצי בית"ר , שלא רק כדי להרבות יהודים בארץ ישראל מגיעים הבית"רים בכלל העולים לארץ , אלא 'ברצון להגשים דבר מה . אנחנו מחפשים אפוא את תפקידנו ' . 'העלייה הבית"רית היא חלק בלתי נפרד מהגוף הבית"רי ' . החלטות דאג ציג ישאו חשיבות על פי 'המטרה הסופית שלנו , והטימפו שאנו צועדים ' . על דבר 'פרטיותם' של עולי בית"ר , לפי שיטת העלייה עד לזמן האחרון , התעכב הילל צור , שבא ב'איגרת' להדגיש את הצורך בשינוי המצב , שלא ילך עוד בית"רי בית"רי בדרכיו האישיות שלו ענייני העלייה ' , קיבל הודעה , שעליו למסור את כל העניינים לידי שץ ( דיסנצ'יק לשץ , . 11 . 8 ו 93 ו . ( ההוראה הראשונה של השילטון אל שץ היתה : לכנס פגישת עולים . עליו לעמוד בקשר אמיץ את השילטון , ולכול הפחות פעם לחודש להמציא דין וחשבון לשילטון . שץ נכנס מייד לפעולה . הפעולה דרשה מאמץ גדול ו'גזלה זמן רב ' . בעניין שליחת שני מדריכים לגולה מתקציבה של הקרן הקיימת לישראל השיב ( 1931 . 12 . 22 ) שץ לדיסנצ'יק , שהמועמדים הרלב ויצחק ילין לא יוכלו לנסוע . הרלב נכנס לאירגון ההתיישבות , וילין עדיין לא התאזרח . המצב הכלכלי בארץ עדיין היה קשה מאוד , ואלפים נימנו עם מחנה מחוסרי העבודה . אף בראש פינה היתה המצוקה גדולה מאוד , שכן מאז סוף ספטמבר היה בה חוסר עבודה . האיכרים והפו עלים חיכו לגשם הראשון שירד . בעניין חלוקת העבודה פרץ סיכסוך בין הפלוגה לבין המזכיתת הארצית של אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר . לא קלה היתה דרכה של 'הפלוגה הכי טובה בכול המובנים מבין כל הפלוגות ' . פלוגת ראש פינה ראתה את עצמה בראש הדואגים והאחראים לקליטת העלייה , ומשום שהיו כבר בתחילה אף כישלונות בתחום זה , באו החברים בהצעות , כגון ההצעה שיישלחו לארץ 'רק אנשים מאורגנים , זאת אומרת קבוצה מגדוד אחד , וקבוצה שנייה מגדוד אחר . אם איזה בחור בא לארץ בתור בודד ולא מאורגן , אזי אין לו שום תקווה של הסתדרות בארץ , ופשוט אי אפשר לדעת את סופו פה . אבל אם באה פלוגה מאורגנת , אזי אפשר להם להסתדר באיזה מקום בתור פלוגה , ולהיות אפילו בתור קבוצה קולקטיבית ... יותר קשה הוא עניין הבחורות ... הבחורות מוכרחות לדעת לסבול' ( גר שון אשכנזי לאברהם אכסלרוד . ( 1931 . 11 . 10 ,
|
|