sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:364

פעולות ה'אירגון בתחילתו היו פעולות לימוד והכשרה , שמעיקר טיבען לא היו אלא 'הגנתיות . ' באותן השנים - שנות השלושים הראשונות - היו התוכניות רק בשלביהן הראשונים , ונסובו על הבטחתה של הגנה אקטיבית , בכול מקום שתידרש , כנגד ההגנה המקובלת ביישוב , שהיא הגנה פאסיבית . ברם מתחומה של הגנה לא יצאו אף תוכניות ה'אירגון' באותו זמן , ובוודאי לא פעולותיו . משום כך כמעט שלא נתעוררו קשיי אירגון וסבכי כפל מישמעת בין בית '' ר לבין ה'אירגון . ' ראש בית"ר היה טרוד למעלה ראש וכוח בטרדות מדיניות ובאירגון התנועה , ורק מעט פנאי ומרץ מסוגל היה להעניק לעבודתו של ה'אירגון' ולהתפתחותו . את תרומתו הגדולה נתן ל'אירגוף בכך , שבאמצעותו הובטחה למעשה הצטרפותו של כל בית"רי וצה"רי עולה אל סניפי ה'אירגון , ' וכך העמיד לרשותו לא רק את ה'אקטיב ' בארץ ישראל , אלא אף את ה'אוצרוף הגדול - אוצרון של רבבות - מן הגולה , ואנשי ה'אוצרוף לא זה בלבד שמוכנים היו בכול לבם להצטרפות , אלא אף זה , שהללו ברובם הגדול כבר מוכנים היו למעשה במידה לא מועטת להצטרפות זו , אחר שלמדו לימוד סדיר , או לימוד מרוכז , פרקים מרובים בהכשרה צבאית . ראש בית"ר , ששאף להתחדשותם של הגדודים העבריים , לא ראה - ולא יכול לראות - באותן שנות האתנחתא במדיניות בעולם , ב'אירגוף גורם מכריע וסופי במילחמה לחירות ציון , ועם זאת העריך והוקיר את ה'אירגון' ואת ראשיו , שכן ראה בפעולתם צעד ראשוני , המחייב את הנוער העברי . הוא ציפה לנוער שכולו צבא . לכבודו של הצעד הראשון ולעידודו כתב ראש בית"ר את מאמרו הנודע 'על האח' ( אויפן פרי פעטשאק ( ' על האלף בית החדש , האלף בית של לימוד תורת הירייה . 'אולי יש לכול דור ודור אלף-בית משלף . כזרם חשמל עברה בתנועה כולה קריאתו של ראש בית" ר < לימדו לירות . הוא ניבא וידע מה ניבא / 'בשביל הדור הגדל לנגד עינינו ושעל כת פיו תוטל כנראה האחריות למיפנה הגדול ביותר בתולדותינו , יש לאלף בית צילצול פשוט ביותר : צעירים , לימדו לירות . ' ודאי חשובה התחייה הרוחנית והתרבותית , וראש בית"ר יהא האחרון שיחשדו בו בזילזול כולשהו בנושא גדול זה , אלא ש'כורח המציאות ההיסטורית מצווה עלינו : אם תהיו אנשים מלומדים וגם תדעו לחרוש אדמה ולבנות בתים , תדברו כולכם עברית ותכירו את כל הסיפרות הלאומית שלנו , משירת דבורה עד אביגדור המאירי ושלונסקי , ולירות לא תדעו - תהא התקווה מכם והלאה . אולם אם תדעו לי חת - אולי תהא תקווה ... הכול מבינים , שמכול התנאים להתחדשות מדינית , הרי הידיעה לירות היא לצערנו התנאי החשוב ביותר . ' ועל כך חזר ראש בית"ר לצורך הדגשה : 'ציונות היא התיישבות , ומשום כך תלוי כל גורלה בכות מזויין . חשוב לחרוש , חשוב לייצר , תשוב לדבר עברית . אבל לצערנו חשוב אף יותר לדעת לירות . אם לא - עלינו לוותר על המישחק בהתיישבות . ' ועוד : שיקול היסטורי עולמי - 'אין איש מאתנו נביא ואינו יכול לומר , אם מצבה הנוכחי של אנגליה הוא מחלה קצרה , או התחלה של הקץ . אבל דבר אחד ברור : יהיה אשר יהיה , יהיה המחר עטוף מיסתורין כפי שהינהו — לימדו לירות . אם עוד תפרח אנגליה כמעצמה עולמית , אם עוד תדע להעריך את חשיבותה של ארץ ישראל יהודית בשביל האינטרסים העולמיים שלה — אפשר יהיה לשאת ולתת עמה , אבל אך ורק בשמו של עם המוכשר להבטיח בעצמו סדר ושקט בשטח הנתון להתיישבות היהודית . ואם לא כן יתפתחו המאורעות , ואם הפרק של אנגליה בתולדותינו נסתיים מבחינה אובייקטיבית , הכרת הוא לנו להתכונן באותה פינה של העולם במיזרח , הטומנת בקרבה את גורלנו , למאורעות , שבהם תהיה אך ורק לעם היודע

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help