sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:363

' על האח' עם התארגנותו של האירגון הצבאי הלאומי — כשנצטרפו יוצאי ה'הגנה' מירושלים וממקומות אחרים ועמם קבוצות ה'הגנה' של בית" ר בתל אביב למחנה ארצי אחד - נפתח בגיוס נרחב למדי , לפי מידת האפשרויות המעשיות להדרכה , בין הבית '' רים שבערים ובמושבות . חובתו של הבית '' רי היתה להצטרף ל'אירגוף , וכדבר חוק לא-כתוב היה , שהבית" רי יפעל בו , ולא ב'הגנה' שהיתה נתונה כולה למרות השמאל . הבית"רים נתנו מכוחם וממרצם ל'אירגון ' , ומתחילתו מילאו בו תפקידים חשובים למדי . ראשי ה'אירגוך היו אישים בעלי הכרה לאומית יציבה , וברובם לא יצאו מהצה"ר ולא מבית" ר . בין המתגייסים אליו היו סטודנטים ותלמידים ו'עמך , והבית" רים הרגישו בו בדרך כלל הרגשה נוחה של הבירות בגוף לאומי וכללי . ל'אירגון' היתה הנהלה ציבורית משלו , ובה השתתף אף הרב מאיר ברלין , וכן השתתף בה בא כוחו של ז'בוטינסקי . נציבות בית" ר נתנה אימון מלא בהנהגת ה'אירגון , והעמידה לרשותן את חבריה ואת קשריה . כל פלוגות בית" ר היוו למעשה אף יחידות ב'אירגון / וכך נתפרשה פעולתו במושבות הרבה , ובייחוד במושבות הגליל . בית" ר נתנה אימון מלא ביוזמי התארגנותו של ' האירגון הצבאי הלאומי' הראשון בהנהגתו של אברהם ( זילבר ) תהומי ( וכינויו במחתרת 'גדעון , ( ' וללא חשבונות של יוקרה לא באה בתביעות אישיות כולשהן לגבי התפקידים המרכזיים והפי קודיים ב'אירגון ' . תהומי נסתייע במפקדים מחבריו , תלמידיו , והפיקוד בערים המרכזיות נמסר לאנשי מיקצוע ובעלי השפעה בחוגים הלאומיים , ובייחוד בהסתדרות 'מכבי ' . עם מפקדים אלה נימנו אברהם קריצ'בסקי ( וכינויו 'דן , ( ' אליהו ( וינר ) בן גרא ( וכינויו 'גד , ( ' אברהם ( אלפר ) בן זיו . רק תפקידי סגנות בפיקוד הגבוה נמסרו לבית '' רים משה רוזנברג ונחום לווין . אף במיפקדה הכללית לא תבעה בית" ר תביעות כיתתיות או אישיות לעצמה , ובה השתתף תקופת זמן אליהו בן חורין מראשי הצה"ר ואיש אמונים של ז'בו טינסקי . בית" ר ראתה את עניינו של ה'אירגוך כעניין לאומי כללי , ולא חששה כלל אותו זמן מסטיות כולשהן בתוכניתו הלאומית היסודית ובשיטתו הצבאית האקטיבית , כנגד השיטה הסטאטית ההגנתית שבה התפארה ה'הגנה' הנתונה למעשה למרותה של ההסתדרות 'הכללית ' . בוויכוחים לאחר שנות דור עלתה הטענה , שה ' הגנה' שימשה כביכול 'גרעין לצבא היהודי / ועם תקומת המדינה ביקש בן גוריון לראות את צבא ישראל המשכה הישיר של אותה 'הגנה / ששמה ( או מהותה ) נרמז בשם 'צבא הגנה לישראל ' . לשון העובדות היתה אחרת , וההיסטוריה חייבת לפסוק פסק אחר , ועמד על כך בשיקול ואיזון מפקדו הראשון של 'האירגון הצבאי הלאומי' הראשון , הוא אברהם תהומי . ראשי ה'הגנה' היו כרוכים אחר ההשקפה הפאציפיסטית שראויה שיטת 'ההגנה' בלבד . הם ראו את עצמם 'שומ רים ' , ולכול היותר היו מסוגלים להעלות על דעתם הקמתה של מיליציה עממית . בצבאיות בכללה ראו פסול גדול , ודחו כל השקפה על שיטות דינא מיות ואקטיביות שהן הן מיטב ההגנה . ביחסם השלילי לכול צבאיות חיזקו את התנגדותם לז'בו טינסקי , ונטלו חלק בליגלוגם של אנשי הציבור וההנהגה על מיפגן , מישטר ומישמעת . זו נהיתה שיטתם הן של אלה מאנשי 'הפועל הצעיר' לשעבר , והן של אלה מאנשי , השומר ' , 'פועלי ציוך , לשעבר . בעניין השיטה היתה דעה אחת הן לגולומב , והן לדוב הוז , והן לטבנקין , ולחשבון שיטה זו ראוי לזקוף לא מעט מכישלונות היישוב בתחום הדאגה לביטחונו . במאורעות אב תרפ '' ט הוכחה אוזלת- ידה של ה'הגנה ' , שלא הכינה כלים , שלא דאגה לכלים ולא שמרה עליהם , ושלא הכשירה אנשים , ושלא ביצרה לה שיטה של אקטיביות ומוביליות על סמך תפיסת הארץ כולה כחזית אחת .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help