|
|
Page:283
הישגים גדולים ביהדות פולין היו יחסי המיפלגות חריפים , והמתח שביניהן היה גדול בהרבה מן המתח שבלאטביה , למשל . כאן ביקשו , כאמור , לדחות את בית"ר אנשי העב רית , שהתרכזו מסביב ל'תרבות ' . מסופר ביצחק קצנלסון המשורר , למשל , שלא זה בלבד שהקפיד עם בית"ר והצר את צעדיה , אלא שאף לא היה מוכן לתרגם בשבילה לעברית מחזה על יוסף תרומפלדור . וכאן הגיבו במידה של רגשנות ותוקפנות חברי 'החלוץ' והמיפלגות הציוניות השמא ליות , שראו בבית" ר מתחרה גדול . הללו נגררו אחר הסתותיהם של האידישיסטים , ה'בונד'אים והקומוניסטים , שיש שעשו יד אחת עם חבריהם למיפלגות הקרובות מקרב הפולאנים כדי לפגוע בבית" ר . הרכב האוכלוסייה היהודית היה שונה באופיו מאיזור לאיזור . לפי החתך הדימוגראפי של בית"ר בקן לודז ' , שיוצא ללמד על קננים אחרים באיזור הפולאני , היו כ 20 אחוזים של החברים מבתיהם של 'חסידים / ו 5 מבתים של מתבוללים . רק כ 10 אחוזים מהם ידעו עברית , מעט או הרבה . בלודז' גופה היו כמה מוסדות , שבהם נלמדה אף העברית . במקומות , שלא היו בהם מוסדות כאלה , היה דבר התקדמותם של הבית"רים בלשון העברית קשה במיוחד . בית"ר , שקיבלה על עצמה את עול ההכשרה והעלייה , את עול העברית וההכשרה הרוחנית , נשאה בלב שלם אף בעול העבודה למען הקרן הקיימת לישראל . בוועדת הנוער לקק"ל היה נציג לבית" ר , ומדריכי הקרן היו נועצים במיפקדה הראשית לפני תחילת מסעותיהם במדינה . בכמה וכמה מקומות עמדה בית"ר בראש הפועלים למען הקק"ל בקרב הנוער . דבר זה לא סייע לה , ואולי דווקא הפריע לה , ביחסים עם הזרמים הציוניים האתרים ואפילו קרובים , שהחלו לנקוט כנגדה עמדה של מי שחוששים מהתחרות . 'השומר הלאומי' המקורב , נגדים , ולתת רקע תרבותי ואווירה רוחנית . מייד החלה פעולה גדולה למען העברית , שעלתה בקושי רב , משום עמדתם השלילית של אנשי ' תרבות ' , השבויה בידי ה'התאחדות' ( כ'הפועל הצעיר' בארץ-ישראל , ( שמוריה לא היו מוכנים לשתף פעולה עם בית"ר , ואפילו הפריעו ככול שהיה בכוחם להפריע . אף תלמידי הסימינאריון העברי בווילנה , ברובם מחניכי 'השומר הצעיר ' , דרשו להצר את רגלי הבית"רים התלמידים בסי מינאריון . באוקטובר 1929 הודע לסניפים , שמיא נואר 1930 לא תתנהל עוד חליפת המיכתבים עם המיפקדה הראשית , לא באידיש , ולא בפו לאנית או בגרמאנית , אלא בעברית דווקא , ופ קודה זו קויימה במלואה . רבים ביחס היו חברי בית"ר בפולין , ובייחוד בפולין הקונגריסאית , שב או אל בית"ר ללא ידיעת העברית . הפעולה לעיב רור הקננים עצמם נעשתה במרץ מרובה , ובמקו מות מסויימים , שהתנהלו מתחילה על טהרת העברית , אף במידה יתירה של התמדה ועקשנות . בכמה וכמה קננים קמו 'משוגעים לדבר ' , ה'בן יהודה' של הקן , והם סייעו להבאת הלשון העברית אל חיי הקן , ולא הסתפקו כלל ברוח ארץ ישראלית סתם , ובשירים עבריים המושרים ללא הבנת תוכנם . ברובי הקננים קמו שיעורי ערב , ובהם לימדו בהתנדבות מורים מיקצועיים , סטו דנטים ותלמידי בתי ספר תיכוניים עבריים . שיעורי הערב הללו בערים שונות הקיפו עשרות רבות של תלמידים שלמדו פעמיים בשבוע בקבי עות , ובכלל קנני פולין הגיע מיספרם של התלמי דים למאות הרבה , ואולי לאלפים אחדים . אחד מן 'המשוגעים לדבר' היה שלמה ורדי ( רוז'אנ סקי ) מביאליסטוק , סופרם וסוכנם שלא על מנת לקבל פרס של העיתונים העבריים בגולה , שעמד בקשרים הדוקים עם הד"ר יעקב כהן ועם 'תר בות' להפצת העברית , וקבע שיעורים ללשון , שיעורי חובה לכול אלה שלא הגיעו למינימום של ידיעה . ורדי עשה רבות להפצת 'סגה' - ירחונו העברי המצויין של יעקב כהן .
|
|