|
|
Page:311
בכי רע הגיעה העת המחייבת אותנו לדבר גלויות בלא להתחשב בחששות , — אפילו ישמחו לאידנו אויבי המפעל הציוני , לכשתגענה אליהם השורות האלו במקור או בתרגום . מצבו של מפעלנו הוא בכי רע . רע לא משום שהערבים בארץ ישראל " הביסו" אותנו . מה שהתרחש בד . בהחלט עדיין אינו דומה לתבוסה , ואף לא לפוגרום . המצב עצוב ומצער מאוד , אך אין צורך להגזים . והעיקר — היתה , ועדיין קיימת אפשרות גדולה להפוך את מאורעות תרפ"ט לנקודת מיפנה , להתאמץ ולהשיג מאת הממשלה הרבה שינויים בארץ ישראל , יסודיים ורצויים . חברון , צפת וכל השאר פגעו עמוקות במצפונה הציבורי של אנגליה . העובדה שבהחלט לא כל העיתונות האנגלית מדברת על המקרה הזה בנימת ידידות כלפינו , — לכך אין צורך לשים לב . כאשר האנשים מתביישים , כאשר מחמת אשמתם נגרם סבל לאדם שלישי , מתפרץ מהם , שלא בטובתם , רוגז על האיש שסבל , והם אומרים במרירות : לשם מה היה עלי בכלל להתעסק עמך , — הרי אתה עצמך הנך ודאי אשם בהרבה , וכן הלאה . זאת תופעה רגילה מאוד . יתכן , שגם אנו , אילו היינו במקומם , היינו רוטנים כך ; מכל מקום , גם בשורות התנועה הציונית ישנם אשמים , המתאווים להטיל את האשמה על כתפי הנפגעים או על חלק מהם . כל אלה הם דברים של מה בכך . כל אנגלי מבין , שקרה דבר בלתי נסבל ושצריך עכשיו איך שהוא לשנות את המצב . לצאת מארץ ישראל אין הם רוצים ובשום פנים ואופן לא ייצאו ; להסתלק מהת חייבותיהם כלפי הציונית אין הם יכולים ; למרות הלהג בעיתונותם , אין ולא יתכן שתהיינה על כך שתי דעות בחוג הרציני והמחליט של כל המפלגות . בהלך רוח כזה היה אפשר להתאמץ ולהשיג שינויים חשובים — אילו היה מי שיטרח לעשות כן . אבל אין מי שישאף להגיע לכך . במשך שש שנים ברציפות הזהרנו את ההסתדרות הציונית וטעננו שאין לה שום מכשיר פוליטי . חלל ריק . אני קובע זאת — אחר מושב הוועד הפועל הציוני בלונדון — שוב , ובמשנה תוקף . האנשים האלה אינם מתאימים ושיטותיהם אינן מתאימות . אין כאן מה להוכיח :
|
|