|
|
Page:265
דות אנשי המושבות וכר . ההבדל הוא בכך , שכאן יופיעו הפועלים בתור חטיבה אחת , בלא קשר אל הענף , שבו הם עובדים , וייצגו איפוא לא את ענייני ה"ענפים , " אלא רק את האינטרסים של מעמד הפועלים כולו ; ההגנה על האינטרסים של התעשייה , בתור שכזאת , של המשק בתור שכזה וכיוצא באלו , תישאר אז בחזקת מונופולין של המעסיקים . איני רוצה עתה לשפוט , לא כל שכן באשר אני במרחקים , איזו דרך עדיפה בתנאינו . חשוב הוא זה , ששתיהן מצטיינות בהבדל ניכר אחד מבחירות פארלמנטריות רגילות ו כאן אין מערכת בחירות , כל ענף משקי או כל קורפוראציה מקבלים מספר מובטח של מאנדאטים , ומספר זה עצמו חייב להיות מחולק כד , שייווצר , בקירוב , שוויון . על ההחלטות להתקבל רק ברוב ניכר ומיוחד , כלומר , תידרש התקרבות מסויימת לאחדות דעות , במלים אחרות — כל החלטה תהיה חייבת לשאת על כורחה אופי של פשרה . כל תפקידו של "בית" כזה הוא להיות מוסד קבוע של "בוררות '' שלום בכל השאלות הנוגעות להתפתחות המשק . תפקידו של ה"בית" שלנו צריך להיות כפול . מצד אחד , עליו להשתתף בשלטון עצמי של היישוב בתור "בית שני" רגיל , כשהוא בודק את החלטות אסיפת הנבחרים — שאינן אלא תוצאה מובהקת של תחרות מפלגתית — מנקודת מבט מיוחדת של טובת המשק החקלאי , טובת התעשייה , המסחר והמלאכה . מצד אחר , על ה"פאך פארלמנט" לפעול באופן עצמאי , כשהוא מארגן את כל תחומי הבוררות המשקית במובנה הרחב של מלה זו . העיקריים בתחומים הללו הם שלושה : ( 1 על ה"פאך פארלמנט" לארגן , על יסודות נציגות מטעם המעסיקים והפועלים , "לשכות עבודה , " שתפקידן לקבל ולספק פועלים למפעלים שונים . ( 2 עליו לארגן , על אותם יסודות ה"פארלמנט , " לשכות התפשרות לדיון במחלוקות בין ההון לעבודת הכפיים . ( 3 ולבסוף , עליו לקבוע , באמצעות מוסדות מיוחדים ( גם כן על יסוד של שוויון , ( תקן לשכר עבודה ובכלל — לתנאי עבודה בענפי ייצור שונים . תוספת הכרחית להסדר כזה היא איסור מלא ומוחלט של תופעות , כגון : שביתה , השבתה או ( מה ששווה בערכה להשבתה מתמדת ) החרמת העבודה העברית . אם תקויים שיטה נכונה של הידברות ובוררות על יסוד של שוויון , יש לקבוע , ששלוש התופעות הללו אינן אלא בגידה לאומית ויש להכריז על כך בפומבי . וכאן עולה לפנינו השאלה בדבר אמצעי הלחץ . אני מניח , שיהיה צורך
|
|