|
|
Page:260
לקנותם או לעזוכרט , כמובן , לפי תנאים נוחים , אך לא "מצחיקים , " אפשר להרחיב קצת את תפקידה של קרן זו : למשל , לכלול בה רכישת מכונות כאלה , שיוכלו לשמש שורה שלימה של מפעלים — דרך משל , טראקטורים או מנועים מסובכים . אולם העיקרון צריך להיות כזה \ על מחלקה זו של קרן היסוד ליצור דברים , "שניתן לצלמם" ; ויש להתיר את השימוש בדברים אלו רק על בסיס משקי , בלתי מכביד , של קנייה או שכירות , אך בכל זאת בסיס ממשי . מחלקה שנייה של קרן היסוד — "קרן ערבות לאשראי . " קרן זו עצמה אינה צריכה לתת שום הלוואות . את ההלוואה חייב המתיישב ( ויהא מי שיהיה — בעל משק כפרי , בעל מלאכה , חרושתן או סוחר ) לחפש לעצמו בצורה הרגילה — בבנק או אצל קבלן , בארץ ישראל או בהוץ לארץ . אולם אם תשתכנע הנהלת קרן היסוד ברצינותו ותחשיב את מפעלו למועיל , תערוב ה"קרן" לבנק או לקבלן את פירעונן המסודר של ההלוואה ושל הריבית . אפשר להוסיף ולהציג לעצמנו מקרים מיוחדים , שבהם יוכל המפעל לקבל אשראי מסחרי רק בתנאים כאלה , שלא יהיו לפי כוחו — נניח בריבית של 10 % במקום , 7 % אד , בעת ובעונה אחת , יש בו במפעל זה בשבילנו חשיבות יוצאת מן הכלל . אז על ה"קרן" לערוב לפירעון ובו בזמן לשלם את ההפרש בין 7 ל 10 אחוזים . שיטה זו תפתח לפני היוזמה הפרטית בארץ ישראל דרכים לאשראי רגיל , כלומר , אמיתי , לא רגשני . אם תאיר לה הצלחה פנים , תמשוך בהדרגה לארץ ישראל גם חלק מסויים של הון אשראי בין לאומי . על קרן היסוד לא לעסוק בשום דבר אחר . תמיכתה בבתי ספר ובבתי חולים תתבטא בכד , שתשחרר אותם מהוצאות הבנייה ותעניק להם הקלות בקנייה או בשכירות ; לבתי חרושת תעניק אותן הקלות לרכישתם ושכירותם של בניינים לבתי מלאכה ולמגורי פועלים ; לסוחרים תעניק מחסני סחורה זולים ! למתיישבים — שימוש זול במכשירים יקרים ; ולכולם ביחד — אפשרות לקבלת אשראי רגיל . ואילו סובסידיות — לא תעניק לאיש . יש לארגן מחדש גם את הקרן הקיימת . קודם כל , יש לבטל את הכלל בדבר איסור על מקבל הקרקע להעבירה לאחר . אדמה , שלא ניתן למוכרה , 1 לפי חוקת הקרן הקיימת לישראל נגאלת האדמה בתרומות העם למען תהיה בבעלותו לצמיתות , ומכאן איסור מכירתה : האדמה ניתנת למתיישב בחכירה ועוברת בירושה .
|
|