|
|
Page:233
סים , כפי שידוע , יותר מאשר בקרירות : ואולם גם שם , כשמשווים את ההוצאות והתוצאות , מסיקים אותה מסקנה , כמו במקרה של יוון , כלומר : כשהמדינה מיישבת , ניתן להסתפק יחסית בכסף לא רב ; ואולם כשהמדינה מפריעה , הרי גם בהוצאה כספית , שהיא גדולה פי 20 מזו ה"יוונית , " נוצר משבר . כ . משטר התיישגות אנו רואים איפוא את הסיבה העיקרית למשבר במשטר הממשלתי של ארץ ישראל . אנו טוענים , שהתיישבות המונית הינה , בעיקרו של דבר , מפעל ממלכתי , שיכול להתפתח בהצלחה רק בעזרת פעולות ממלכתיות . אם תנאי זה אינו קיים , אם המדינה היא "נייטראלית" ( אם אכן אין מדברים כבר על מצב , שבו המדינה מפריעה ובולמת בלי הרף ובגלוי , ( הרי התיישבות המונית היא בלתי אפשרית , ושום כסף שבעולם לא יסלק את אי האפשרות הזאת , עד שלא ישתנה — כיאות — המשטר עצמו . יריבינו אוהבים להוכיחנו על הפסימיות של מסקנה זו . אך הם עצמם הסיקו זה מכבר מסקנה זו . הם מכריזים בכל פרשת דרכים , שאין מה לדבר על התיישבות המונית , ושהלוואי שייקלטו יפה , לפחות , שלושה או חמישה אלפים מתיישבים לשנה . אד עם זה , 0 מתנחמים בכך , שבכלל אין , כביכול , גם צורך בעלייה המונית . ואילו אנו אומרים , שוויתור על עלייה המונית אינו אלא ויתור על התקווה להשגת רוב יהודי בארץ ישראל , כלומר , ויתור על הציונות . מאבק למען הציונות הוא קודם כל מאבק על מה שהרצל הגדיר , בתנאים אחרים , במלה "צ'ארטר" — מאבק על משטר התיישבות . תכונתו היסודית של "משטר התיישבות" היא , שהוא מסייע באורח פעיל להתיישבות — במקרה הנדון לא בכסף , שאין אנו תובעים מן הממשלה בשביל התיישבותנו , אלא בפעולות חקיקה ומינהל . התשובות שבין פעולות אלו הן , קודם כל , התערבות המחוקק בהסדרת ניצולן של קרקעות לא מעובדות , מה שאנו מכנים בקיצור בסיסמה כללית של "רפורמה אגרארית" ; שנית — מכלול אמצעים , המכוונים לתמיכה בתעשייה המקומית , מה שאנו מכנים בקיצור במונח "פרוטקציוניזם" ( שיטת מכסי מגן . ( ג . רפורמה אגרארית לנהל התיישבות חקלאית ( באותו קנה מידה גדול , שאנו זקוקים לו ) על בסיס מקח וממכר חופשיים של חלקות אדמה — לא ניתן . דרך אגב , אילו היה דבר זה , בכל זאת , אפשרי , היה מביא אותנו במובן
|
|