|
|
Page:228
דווקא , ולא על שום בסיס אחר , צריכה היתד . להתייצב בבירור ההגנה על שווארצבארד . לאור כל מה שידוע לנו על האדון טורס , אין כל תקווה שהוא אמנם יתייצב על בסיס זה . אני חוזר ואומר ' העניין אינו במוניטין שיצאו לו כאוהד הסוביי טים ולא באותה התפעלות שבחוסר דעת , שהוא גילה זה לא מכבר באסיפה יהודית אחת , בה השמיע שיר הלל לא רק להתיישבות "של קרים , " אלא גם לכל המשטר הסובייטי רב החסד . באסיפות הפוליטיות רשאי האדון טורס לדבר על כל העולה על רוחו . אולם האדון טורס , כפי שראינו , לצערנו , מוצא למותר ולנחוץ להדגיש את רגשי אהדתו למשטר הסובייטי גם באולם בית המשפט . כד הוא נהג במשפט הרצח של ושא ? ל . אם אין אנו טועים הוטל אז על האדון טורס לייצג שם באורח מקצועי את משפחת הנרצח , ואולם , למעשה , חרג הוא במידה רבה מגבולות תפקידו הפורמאלי וכמעט בכל הופעה משלו השתדל לטהר את המשטר הסובייטי בתור שכזה ולהשמיץ את מתנגדי המשטר הסובייטי בתור שכזה . הרושם שנוצר באורח טבעי אצל המושבעים ואצל כל הקהל ה"ממוצע" היה זה , שהרשעת רוצחו של ושאפל , כמוה כקריאת "הידד" למשטר הסובייטי . עד כמה "הועילה" טאקטיקה זו להגנה על מרשיו של האדון טורס — אין זה מענייננו . אולם משפט שווארצבארד הוא עניין אחר . יורשה לנו לדבר גלויות : השתתפותו של האדון טורס עלולה להפוך את ההגנה על שווארצבארד לא רק להאשמת הפורעים ( דבר שהוא חוקי בהחלט , ( אלא גם להימנון מזמור לבולשוויקים ולמשטר הסובייטי . דבר זד . מאיים קודם כל להשפיע לרעה על האינטרסים של הנאשם עצמו , אך מלבד זאת יש בכך איום להביא לידי עיוות גמור — בעיני העולם הנאור — של משמעות האינטרס שיש ליהודי כל העולם במשפט זה . היהדות ראתה בהרוג את האשם בפרעות ומשום כך היא סבורה , שאת שווארצבארד יש לזכות , אולם הגנתו של טורס תשווה , בבירור , לכל העניין אופי כזה , כאילו העניין העיקרי הוא בכך , שפטליורה היה אויבו של המשטר הסובייטי , ומשום כך דווקא תומכת היהדות בשווארצבארד . לא , רב תודות ! יאמרו לנו , שהאדון טורס , שהוא בלא כל ספק אדם נבון , יבין כל זאת מעצמו , ושהפעם יהיה "זהיר . " אני מזהיר את האופטימיסטים האלה : שום תועלת לא תצמח מ"זהירות" כזאת . העניין אינו נעוץ בתבונתו של טורס , שכולנו , כמובן , מודים בה ומעריכים מאוד , אלא בגורמים אחרים ן בטמפראמנט שלו , בהכרתו הפנימית , ובאותו הרגל להכניס את הפוליטיקה לתוך אולם בית המשפט , כפי שקרה במשפט הגרוזיני . הרגל זה — מושרש בו בטורס ולא קל לו להשתחרר ממנו . אני מייעץ בתוקף שלא להסתכן בכך . מובן , ששווארצבארד עצמו בחר את טורס למגינו , וזה , קודם כל , ענייני
|
|