|
|
Page:175
וכל זאת לא משום שהממלכה נולדה מבורכת בכל הסגולות האלה , אלא משום שההיסטוריה שלה במאת השנים האחרונות היא היסטוריה של רפורמות ראדיקאליות . ועם זאת , נכון הדבר בכל זאת , שהחברה האנגלית שמרנית מאוד , עקשנית וקשוחה : איד ניתן איפוא להסביר ניגודים כאלה ? נדמה לי , שההסבר פשוט מאוד , השמרנות מתבטאת בכך , שתגובתו האינ סטינקטיווית הראשונה של האנגלי הרגיל , הממוצע , לכל דרישה המופנית אליו , היא קצרה וחדה ! "לא . " כי עדיין אין הוא רואה את ה"חור" ו ולהוכיח לו , שה"חור" ישנו — דבר לא קל הוא , הוא יודה , אולי , בכך , שהעובדות המובאות על ידיכם הן נכונות , אך בעיניו אין די בכך , משום שהוא שואל : " במה מפריע לנו "חור" זה י מי אמר , שאי אפשר לחיות בשקט גמור כשיש " חור" ? והרי הוא חי כך עד כה , ומה רע בדבר . ומאין צצה לפתע הבהלה להטליא את ה"חור" ? זוהי רק תיאוריה ; כל זמן שאפשר להמשיך כמות שהוא , אין צורך בשום רפורמה . " זוהי , לפי דעתי , הסיבה העיקרית לכך , שאנגליה ה"שליווה" נאלצת תמיד לשלם תמורת הקידמה מחיר כבד כזד . בהפרת השלווה הציבורית . אנגליה אינה " שליווה" כל עיקר . אנו מתארים אותה שליווה , משום שבאנגליה ( פרט לאירלאנד — כי זה עם שונה לגמרי ) מגיעים העניינים לידי שפיכות דמים רק לעיתים רחוקות מאוד . מבחינה אורגאנית שונא האנגלי דם , ממש כמו היהודי . אולם הזעזועים , שעברו על אנגליה במאת השנים האחרונות , אם כי בלא שפיכות דמים , היו רבים מאוד והשפיעו עליה השפעה עמוקה יותר מאשר על כל שאר ארצות המערב , בלא להוציא מן הכלל גם את צרפת . החל ב"צ'ארטיזם" " וכלה ב"סופראג'יזם , " עוברת לנגד עינינו שורה שלימה של רעידות אדמה חברתיות , שרק לעיתים רחוקות מתחוללות כמותן אצל עמים אחרים במערב אירופה . ניעצר נא לרגע קט לדון בתנועה ה"סופראג'יסטית . " הדור הצעיר אינו יודע מד . היה טיבו של גיהינום זה . בכל שאר הארצות לבש המאבק על זכויות הנשים צורות חוקתיות שקטות ; באנגליה "השליווה" הקימו מצדדי זכויות הנשים שאון ברחובות במשך עשר שנים רצופות , ניפצו זגוגיות , פוצצו אסיפות פוליטיות ואפילו של אנשי בנקאות , יצקו חומצה גופריתנית לתוך תיבות הדואר , שפכו אל תוך כיסיו של לויד ג'ורג' דיו , נגררו לבית הסוהר , 9 תנועת רפורמה באנגליה ב , 1848-1838 שבעקבות פעילותה אושרו בפארלמנט כמה רפורמות חברתיות חשובות . 10 התנועה למתן זכות בחירד . לנשים . באנגליה קיבלה תנועה ז 1 אופי מיליטאנטי בראשית המאה .
|
|