|
|
Page:164
שלושה או ארבעה מיליוני לירות . זד , סכום הגדול פי שניים מן התקציב השנתי הממוצע של ממשלת ארץ ישראל . לגבי ארץ ישראל זהו סכום עצום . אילו היו מחירי הקרקע סבירים והתעשייה נהנית מהגנה , כי אז היו הכספים האלה נקלטים בתעשייה בריאה ובחקלאות בריאה ; ואז היה המשבר הפולני מנתק רק את הזרם החדש של הכסף , אך לא היה פוגע ברווחיותם של הכספים הישנים , שכבר הושקעו בעסקים . אולם הסתבר שתנאיה המדיניים של ארץ ישראל הם כאלה , שהכספים הזורמים לקופת היישוב מתחלחלים ברובם כמים בכברה , או בכדי חרס ערביים - ' , או מוצאים בחוץ לארץ לכיסוי היבוא העצום בן שבעת המיליונים ; ועקב זה נזקק היישוב מדי שנה ליבוא של כספים חדשים , כאילו לא היו הכספים הישנים בנמצא מעולם . אווילית עוד יותר מכך היא טענה מרגיעה אחרת : "אין המשבר נוגע כלל ליישוב , אלא רק לערים . " מהו אחוז העולים שהתיישב לאחרונה מחוץ לערים ? המספר ידוע בדיוק ג לאחר המלחמה הגיעו לארץ ישראל מאד , אלף יהודים , אד היישוב החקלאי שלנו גדל באותו פרק זמן רק בשנים עשר אלף . זאת אומרת 88 , אחוז מאנשי העלייה החדשה התיישבו בערים . במלים אחרות , משבר ה"ערים" הוא משבר של כל העלייה החדשה . זה מה שנדרש להוכיח . " אם כך , יש לאסוף יותר כספים , " מחליטים המדינאים הכלכלנים שלנו ; ולכן למן הסתיו יתחיל שוב מחול השדים המכוער סביב הסוכנות היהודית . כי "הרחבת" הסוכנות , אם היא תצא לפועל , לא תביא שום כספים חדשים , זולת פרוטות — על כך נשבעו לי כל חברי הביורוקראטיה הציונית האמריקנית , והרי הם יודעים את אשר ידברו . אך כעת לא על זאת אני כותב . כספים חדשים ? כמה שאתם רוצים ! שלושה , ארבעה מיליונים בשנה 1 במה זה יעזור 1 מדוע יביאו המיליונים של 1927 תועלת ארוכת טווח יותר ממה שהביאו אותם המיליונים בשנת 1924 י הללו שקעו בתהום שנוצרה על ידי המשטר בארץ ישראל ; המשטר לא השתנה , התהום נשארה תהום — מה יועילו הכספים י אלי שבשמיים , איזה טמטום , איזה חוסר מחשבה כללי , איזו עקשנות חסרת מצפון ... ! 4 הכוונה לכספי היהודים הזורמים לידי הערבים , ואלה מצפינים אותם בכדי חרס וטומנים אותם באדמה לשמירתם .
|
|