sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:148

הוצאתו של ה"מסדר" מן הפדרציה הציונית האמריקנית . שאר נאומי ה"ברכה" נשאו אף הם אותו אופי קרבי . האדונים הרצפלד ורמז הוזמנו גם הם , ושניהם דיברו נמלצות נגד הרפורמה החקלאית בארץ ישראל . רק ד"ר רבלסקי , שבירך את הוועידה מטעם "צעירי ציון" האמריקניים , הזכיר לאסיפה , שה"רוויזיוניזב אילץ זו הפעם הראשונה את הציונים האמריקניים לחשוב , ועל כך יש להביע לו ולהנהלתכם תודה . " היחיד מבין ה"מברכים , " שנגע בנאומו לא רק ברוויזיו ניזם , אלא גם בפעילותו הכללית של הי'מםדר , " היה ז . ז'בוטינסקי , שהתעכב בפרוטרוט על חשיבותם של עניין הביטוח ושל תערוכות מסחר לפיתוחה הכלכלי של ארץ ישראל . השלב הסופי של המאבק התלקח ביומה השני של הוועידה . מתנגדי הרוויזיו ניזם הציעו להסיר את כל העניין מסדר יומה של הוועידה ודרשו הצבעה שמית . התוצאה היתה ן 58 קולות בעד הסרת העניין ו 98 בעד הדיון בו . למעשה , הוכרעה בכך מסקנת הסיום של הוועידה . אף על פי כן , נמשכו הוויכוחים שש שעות ; כמעט במשך שני שלישים מן הזמן הזה נאמו מתנגדי הרוויזיוניזם , לרבות ה"ה ליפסקי וא . גולדברג . שניהם הטעימו , בעיקר , את האיום בדבר הוצאת ה"מסדר" משורות הפדרציה הציונית האמריקנית . עם כל זה , הקדיש הנואם השני חלק מנאומו גם לביקורת על מהות הרוויזיוניזם . כיון שכמעט כל חברי ה"מסדר" הם ציונים ותיקים ונאמנים , עשה עליהם האיום רושם עז יותר מאשר הביקורת עצמה . לקראת סוף הישיבה צצה ועלתה סכנה חדשה לעניין ההחלטה הרוויזיוניסטית , והיא ו "פשרה . " בניו יורק ישנו עסקן יהודי ושמו בארונדס , שהתמחה בעשיית פשרות ; היה זה הוא ש"פישר , " לאחר קונגרס וינה , בין הציונים לבין האדון מארשאל ותכניתו להתיישבות בקרים . האדון בארונדס , שהוא חבר ותיק של ה"מסדר , " היה בשעתו נשיאו , ובכלל — נהנה מסמכות רבה . הוא נמנה עם מתנגדי הרוויזיוניזם הלוהטים . בעת הוויכוחים ניהל הוא משא ומתן פרטי עם שני הצדדים , ובעקבותיו הציע "החלטת פשרה : " לאמר , הוועידה מאשרת את "דרד פעולותיה" של ההנהלה בשאלה זו . האדון בארונדס הוסיף ואמר , שהאדון ליפסקי יראה עצמו כבא על סיפוקו , אם תתקבל נוסחה זו , אלא שהאדון ז'בוטינסקי דחה אותה בלאו מוחלט . השופט ג'ייקוב סטראל , יושב ראש אותה ישיבה , הודיע , שגם ההנהלה דוחה את נוסחתו של האדון בארונדס . אחרון הנואמים היה האדון ז'בוטינסקי . הוא הסביר , שנוסחתו של האדון בארונדס אינה אלא תחבולת ערמה : השאלה אינה בכך , אם דרך פעולותיה של ההנהלה היא חוקית ואם לאו , אלא בכך , אם מסכימה הוועידה לעצם מהותה של התכנית הרוויזיוניסטית . על שאלה זו הגיע זמן להשיב : כן או לאו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help