|
|
Page:146
הישן של הרצל בדבר הסטת חסכונות היהודים לעבר מימון בניין ארץ ישראל . העניין זכה להצלחה : בשנה הראשונה הגיע סכום הביטוחים ל 1 , 250 , 000 דולאר ; חלק גדול של דמי הביטוח , שנתקבלו ממחזיקי תעודות ביטוח , הושקעו בבניית בתים כנגד משכנתא ראשונה ; לחברת ביטוח זו ישנם כעת שלושה סניפים בארץ ישראל ושניים במצרים . מפעל שני של ה"מסדר" — תערוכת המזרח הקרוב בתל אביב — גם הוא זכה להצלחה ניכרת . מצפים לפתיחת סניף החברה בארצות הברית עצמה . כל זה עושה את "מסדר בני ציון" לגורם חשוב ביותר בציונות האמריקנית . יריבות סמויה בין הנהלת ה"מסדר" לבין ההנהלה הציונית המקומית הורגשה זה מכבר . קבלתה של התכנית הרוויזיוניסטית הגדישה את הסאה . הוכרזה מלחמה לאורך כל החזית . נשלחו שליחים לכל סניפי "בני ציון , " כדי לעוררם למחות על התנהגותה של הנהלתם המרדנית . צעירים מספר משני המינים , הקשורים בצורה זו או אחרת במנגנון הציוני ושהצטרפו בימי האידיליה בגלוי אל הוועד הרוויזיוניסטי , נצטוו לשנות את קו התנהגותם . האדון אברהם גולדברג , שפרסם לאחר קונגרס וינה שורה של מאמרים בשבח הרוויזיוניזם בכלל והאדון ז'בוטינסקי בפרט , קיבל גם הוא הוראות מתאימות , והודיע בעיתונות , שהנהלת ה"מסדר , " בסומכה את ידה על עצם הרוויזיוניזם הזה , עשתה מעשה נפשע ומגוחך כאחד . תפקיד מעניין , הגם שלא מוחוור כל צורכו , מילאו במסע זה שני מנהיגים בולטים של תנועת העבודה הארץ ישראלית : ה"ה ( דוד ) רמז ו ( אברהם ) הרצפלד . הם הגיעו לארצות הברית עוד בחורף ונמנו עם אנשי משלחת הפועלים למען n "Dnvc" ( המגבית ) n ; "Drive" נסתיים זה מכבר , אך הם נשארו ונטלו חלק פעיל , — בייחוד האדון רמז , — בהגנה על הקו הרשמי נגד ביקורתם של הרוויזיוניסטים : האדון רמז התמחה במיוחד במאבקו ברעיון הרפורמה החקלאית ובהפקעת אדמות לא מעובדות . ההנמקה , שנשמעה מפי חבר המפלגה הסוציאליסטית , נתגלתה מאלפת מאוד . לדברי האדון רמז החליטה מפלגת "פועלי ציון" ( מפלגתו ) עוד בשנת 1919 לתבוע הפקעת אדמות ; אף על פי כן , תביעה זו אינה רצויה ומסוכנת . בארץ ישראל מצויים ערבים רבים שהם חסרי קרקע ; אם יילקחו האדמות הבלתי מעובדות מן ה"אפנדים" ויימסרו לקרן הקרקעות הממלכתית , תחטוף דלת העם הערבית את כל הקרן הזאת ולא יישאר כלום בשביל היהודים . על כן עמד האדון רמז על כך , שיש 5 מדובר במדיניות הלאמת הקרקעות . ב"קונטרס , " בטאון "אחדות העבודה , " ( בשנת ( 1919 מתפלמס ברל כצנלסון עם ז'בוטינסקי בשאלה זו בעקבות מאמרו של ז'בוטינסקי ב"הארץ , " בו הוא מביע את עמדתו השלילית להלאמה .
|
|