sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:102

כמת לפי שעה בנייטראליות ( מלבד לגבי שאלת הרפורמה בענייני קרקעות ומכס . ( רבים מאתנו רואים בכך מגרעת . יתכן מאוד שהצדק אתם , ושבעוד זמךמה תציע המפלגה תכנית מוגדרת לבנייה מעשית ותעמוד על יתרונותיה לעומת כל התכניות האחרות . ואולם גם אז אתנגד להצעה , שיש "להרשות" את העבודה אך ורק לפי תכניתנו ולהחניק את כל האחרות . כל שיטה סבירה של התיישבות , אם מאחוריה עומדת קבוצה רבת אנשים למדי , יש לה הזכות לעשות את הניסוי וגם לקבל את תמיכתה של ההסתדרות הציונית . ההסתדרות הציונית מן הדין שתהיה ממלכתית , בכך נאמר הכל . כשאני לעצמי , אין אני "מתרעם" על פועלי ארץ ישראל , לא מבחינה אישית ולא מבחינה רעיונית . נהפוך הוא . השמחה הגדולה ביותר — אולי היחידה — בהיי הציבוריים , — דווקא הם שהסבו אותה : אני מדבר על ההתנדבות לגדוד בארץ ישראל . ההתלהבות , שבה הלכו הצעירים האלה לגדוד , היתה ותישאר אחת מאותן התופעות המועטות , המביאות אותי להשלמה עם הפסי כולוגיה היהודית של זמננו . האנשים האלה הלכו , קודם כל , לקראת סכנה גדולה מאוד . אילו היינו אנו , אנל 2 י הגדוד ממגוייסי לונדון , נופלים בשבי , הרי היו התורכים מכלכלים אותנו ומגישים לנו אפילו עזרה רפואית ; בעוד שאילו נפלו בני ארץ ישראל לידי התורכים , היו הם נתלים . מלבד זה אף השתדלו להפחידם באיומים אחרים , הכרוכים בסכנה גדולה יותר : שהתורכים , בתור נקמה , יציתו באש את המושבות בשומרון ובגליל . לבסוף עלבו בהם תוך שימוש במלים לאטיניות ! מיליטאריזם , אימפריאליזם ... הם גרפו כל זאת אל תוך תהום הנשייה . איש לא קרא להם להתגייס . - הציונים ברובם המכריע הפריעו להם , אלנבי לא רצה בהם בגלוי — הם הכריחו גם את ועד הצירים וגם את המטה הכללי של צבא הכיבוש הבריטי להסכים לגיוס בארץ ישראל . ובראש התנועה הזאת ובקרב המונית התייצבו בעיקר פועלי ארץ ישראל . בן גוריון , בן צבי , ב . כצנלסון , יבנאלי , הוז , סברדלוב ומאות אחרים לבשו אותם המדים המסמלים בעיני את כל הקדוש והטהור בציונות — דמותו של החייל העברי . וגם אהר כך , כעבור שנים אחדות , כשהמלחמה נגמרה זה מכבר וכאשר הכל היו קצרי רוח להשליך מידיהם את הרובה ולעבור לעבודה פרודוקטיווית , — הוסיפו הללו להחזיק בדבקות בטוטפת , כדי להציל את הגחלת האחרונה של הגדוד העברי בארץ ישראל . בין שרואים בי אנשים אלה אוייב ובין שלא , אני מצדיע להם גם כיום , כפי שהיו אז . גם באורח אישי איני "מתרעם" עליהם . בשנת , 1920 בזמנים הקשים שהיו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help