|
|
Page:96
מהו הגורל הצפוי לכל אחד מהם . אם דבר זה אפשרי בארץ התעשיות הענקיות , הרי על אחת כמה וכמה אפשרי הדבר בארץ ישראל , שבה ישגשגו עוד זמן רב , מה שקרוי בשם בתי חרושת , סדנאות רגילות , המעסיקות שישה פועלים , - " ובעלי הסדנה בכללם . בתרגום הדבר לתנאינו שלנו ישתמעו מכך שלוש הנחות ו ראשונה ו — יש לערוך ביקורת של שיעורי המענקים המופרשים ל"פרולי טארים" מן התקציב הציוני . התלונות על כך , שהקבוצות בולעות דינרים כחבית דאנאידית , נשמעות בלי הרף ; אין ספק שהן מוגזמות , אבל אין גם ספק , שיש בהן קורטוב אמת . יישובים אלה כבר סיימו את תקופת הינקות שלהם ועמדו במחלות גיל הילדות . ברור , שמנקודת מבטו של המשק הראציונאלי , אין זה מן הדין שהתקציב הרגיל שלהם יישען על סיוע מן החוץ . נראה , כי דרישה זו תוצג גם על ידי חוגים , שאין להם כל שייכות לאופוזיציה , וכי אין לערער עליה מבחינת ההגיון . יש רק לקוות , שההגיון לא יפליג למרחקים יתר על המידה — ולא ימוטט את האפשרות לשיפור המשק , להרחבת שטחי החריש , או ליצירת "קבוצות כיבוש" חדשות , כלומר , קואופרטיווים חלוציים להחייאת הקרקעות המוכרות ; מלאכה זו קשה , ולפי הנסיון — הקבוצה היא המכשיר המתאים ביותר לשם כך . על בעיות ועניינים אלה יש לדון בהתאם לציווי התבונה , וזו מחייבת , כי המתיישבים שכבר השתרשו במקום לא יוסיפו לה'ות שרויים במשך תקופה בלתי מוגבלת באותה האווירה המשקית , שלפנים קראו לה אצלנו — "אווירת הבארון . " ההנחה השנייה היא ו — את מרכז הכובד של תקציב ה"תמיכה" יש להעביר בשנים הקרובות לשם הקמת ישובים בעלי אופי מנוגד , כלומר , מסוג המשק הפרטי . דרישה זו תועלה , כנראה , על ידי האגף החרדי של הקונגרס , בהסתמכו על כמה נסיונות התיישבות מסוגה של בני ברק . האם בריאה נקודת השקפה זו או לא — על כך אין בדעתי לשפוט . בכלל , אין זה עניין של תקציב , אלא של בנק לחקלאות . אבל בתנאים שלנו ולאור התקדימים שלנו , פשוט לא יתכן לערער על הצדק הפורמאלי והאנושי שבדרישה זו ! ודאי לא יחסרו נימוקים , 6 לפי המיתולוגיה היוונית : הדאנאידות היו בנות המלך דאנא 01 שרצחו את בעליהן . הן נענשו בשאול לצקת מים בלא הפסק אל באר שבורה ולדלות ממנה את המים בנפות .
|
|